הורביץ סבור שלישראל יש פוטנציאל גדול, אבל אנחנו מבזבזים אותו בגלל ניהול כושל. לדבריו, טבע העדיפה להתבסס על הנהלות מקומיות במקום לשלוח לכל מדינה מנהלים ישראלים.
למרות הביקורת שהוא מעביר, הורביץ לא מהסס להצהיר שבכל ההשוואות שהוא מכיר, כאשר מעמידים את הישראלים מול עמים אחרים, הישראלים יותר טובים. "לא יותר נחמדים, אלא יותר יעילים", מסביר הורביץ.
הורביץ סבור שהיעילות בארגון מגיעה כתוצאה מהפיכת מרכיב השכר לחלק שאינו רלוונטי, ובכל מקרה, מסרב להמליץ על הוצאת חלק מהפעילות במיקור חוץ להודו וסין, למרות השכר הזול שמשולם שם לעובדים. "הריצה של המערב להודו וסין היא ריצת אמוק בלתי מחושבת. בהודו גונבים כל דבר שאתה מביא עוד לפני שהבאת אותו. שכר עבודה יכול לתת יתרון רגעי. יתרון אמיתי בנוי על יתרונות שיש לך בישראל. אם תעשה דבר חדש שמשתמש קצת יותר בשכל - אין סיבה לברוח מכאן מהר".
לא כולם הסכימו בפאנל עם הורביץ. למשל עוזיה גליל, מאושיות ענף ההיי-טק הישראלי, יו"ר עוזיה ייזום ומאבותיהם של אלרון, אלביט, אלסינט, צורן, נטוויז'ן ואחרות. "אמרת שהישראלים יותר טובים", פנה גליל להורביץ, "בוודאי יש דברים מסויימים שבהם ישראלים טובים יותר, אבל בדברים אחרים, כמו ניהול ושיווק, הם לא".
גליל סבור שההליכה למזרח אסיה דווקא עשויה להיות מועילה, ובניגוד להורביץ, לא סבור ששם מעתיקים כל מוצר שיוצא לאוויר העולם. "יש דברים שהיו נכונים בעבר לגבי הודו וסין שכיום הם לא מאפיינים אותם. החשש מגניבה ירד במידה דרמטית בסין. התופעה הזו היתה נכונה לפני כמה שנים, אך בשל השאיפות שלהם להתקדם לעולם המערבי, כיום זה כבר לא כך".
פרופ' שלמה מי-טל, מנהל אקדמי בטכניון, הציג נתונים ממחקר, לפיהם בישראל יש תשע חברות גלובליות, כאשר שבע הן חברות בנקאיות ורק שתיים הן חברות היי-טק (צ'ק-פוינט וטבע). מדינות שעקפו את ישראל הן שוויץ (37 חברות גלובליות), טייוואן (35), הולנד (33), סין-הונג-קונג (28), שוודיה (28), פינלנד (15) וסינגפור (13).
מי-טל ציין שש השערות לכך שלא מתפתחות כאן חברות היי-טק גלובליות. הראשונה היא הקלות של האקזיט. "היו לי סטודנטים שהיתה להם תוכנית לאקזיט עוד לפני שהיה תוכנית איך להיכנס לשוק", אמר מי-טל. "האקזיט הוא רומנטי ודרמטי. קל לעשות אקזיט מאשר להצמיח חברה מאחר וקשה להיות חדשניים. החברות הגלובליות מתמודדות עם כך על ידי רכישת אותה חדשנות"; השנייה היא היעדר חזון. "בכדי להצמיח חברה גלובלית צריך חזון, אך אם החזון הוא עשיית כסף, אז מנסים להגיע לאקזיט", הבהיר מי-טל. הוא ציין את החזון של גוגל, ששמה לעצמה מטרה לקחת כל ספר ומאמר בכל שפה ולהעמיד אותו לרשות העולם.
הסיבה השלישית, על פי מי-טל, היא משמעת. "הישראלים יצירתיים, אך לא ממושמעים", חשף פרופ' מי-טל מניסינו. "יש סתירה פנימית בין יצירתיות וחדשנות למשמעת ברזל, אך צריך את שניהם וצריך לעשות זאת מהיום הראשון", הוא הבהיר.
הסיבה הרביעית היא היעדר מיומנות ברכישת חברות. לפי מי-טל, טבע מאומנת בכך, אך לחברות רבות אחרות לא צברו ניסיון חשוב זה.
הסיבה החמישית היא היעדר שינוי מקום. "הישראלים פחות מוכנים לעבור מקום מגורים, ולא רק זאת. אנחנו מזלזלים ביורדים", אמר מי-טל. "שינוי מקום הוא נכס אסטרטגי".
הסיבה האחרונה היא פוליטיקה. "אנשים מהססים לבוא לכאן", מציין פרופ' מי-טל, ומספק עדות נוספת למתרחש כעת בצפון המדינה. "אנחנו חיים בשכונה לא טובה ואלימה, אבל אנחנו לא יחידים שמצבם כזה. גם טייוואן נמצאת במצב דומה ויש לה 35 חברות גלובליות".
"אני מרגיש שכמעט באתי להינזף", השיב יורם אורון, מייסד ומנהל קרן ההון סיכון ורטקס, בתום הרצאתו של פרופ' מי-טל. אורון נמנע מלהתגונן, וציין "צריך לזכור שהנאמנות הראשונה שלנו היא למשקיעים. אנחנו צריכים להיות בטוחים שהתשואה תהיה כזו שתביא אותם חזרה אלינו. לקרן מחזור חיים של 7 שנים ובמהלכה אנחנו צריכים להשקיע ולהשיג תשואה סבירה. לכן אנחנו מכווני אקזיט מהיר".
בנוסף, לישראל אין מקורות מימון לשלבים מתקדמים של חברות, הבהיר אורון, וזה נותן עוד דחיפה לחברות סטארט-אפ מקומיות להימכר.
אלי הורביץ: "הוצאנו את תכונת השלומפריות מהמנהל הישראלי"
גיא גרימלנד
26.7.2006 / 7:58