קלארק מקלוד, לשעבר מנכ"ל ויו"ר מקלוד USA, ישלם 4.4 מיליון דולר למדינת ניו יורק במסגרת פשרה

קלארק מקלוד, לשעבר מנכ"ל ויו"ר חברת התקשורת מקלוד USA, הגיע להסכם פשרה בסך 4.4 מיליון דולר במסגרת התביעה האזרחית נגדו. זאת, לאחר שבפברואר פסק שופט נגד מקלוד בתביעה הנוגעת לניגוד עניינים ומסחר בלתי הוגן במניות פופולריות בהנפקות ראשונות לציבור. התביעה, שהוגשה ב-2002 על ידי התובע הכללי הלוחמני של ניו יורק, אליוט ספיצר, טענה כי מקלוד - יחד עם ארבעה בכירים נוספים בעולם התקשורת - אשם ב"ספינינג". מדובר במנהג לפיו בנקים להשקעות שומרים מניות מהנפקות ראשונות לציבור ללקוחות מועדפים, בתמורה לקבלת עסקים נוספים.



מקלוד יחזיר 4.4 מיליון דולר מהסכום שהרוויח, לטענת התביעה, כתוצאה מ-34 הנפקות בהן קיבל מניות מבנק ההשקעות סלומון סמית ברני. התביעה טענה כי בסך הכל הרוויח מקלוד מעסקות אלה 9.96 מיליון דולר, בתמורה לכך שהפנה יותר מ-77 מיליון דולר מעסקי הבנקאות של מקלוד USA לסלומון סמית ברני.



במסגרת הסדר הפשרה אין הודאה באשמה או פסיקה נגד מקלוד, ובכך מסתיימת התביעה של אליוט ספיצר, התובע הכללי של מדינת ניו יורק, נגדו. ספיצר, הנמצא במהלך מסע בחירות לתפקיד מושל מדינת ניו יורק, אמר כי הסכום שישלם מקלוד במסגרת העסקה יועבר לבתי ספר לעריכת דין בניו יורק ולמשרדי בוררות בנושא ניירות ערך.



השופט ריצ'רד לאו השלישי כתב בפסיקתו בפברואר, כי "נוהג ה'ספינינג' הוא בעצם צורה מתוחכמת של שוחד". השופט גם קבע, כי מכיוון שמקלוד לא דיווח על המניות שקיבל ועל הרווחים שצבר כתוצאה מכך, הוא הונה הן את ציבור המשקיעים והן את מועצת המנהלים של החברה שלו עצמה. הוא פסק בהליך מזורז נגד מקלוד, וקבע שימוע בו ייקבע סכום הפיצויים שיידרש לשלם. ההסדר מונע את השימוע. ההחלטה נחשבה לתקדים משפטי שעשוי להביא לשינוי נוהג מקובל בשוק ההנפקות הראשונות לציבור (IPO).



לפי התביעה, מקלוד והבכירים הנוספים הפנו עסקות לחטיבת סלומון סמית בארני של סיטיגרופ, בתמורה לדירוגים מנופחים למניות החברות אותן ניהלו, ובתמורה לקבלת מניות מהנפקות פופולריות של חברות אחרות. 30 מבין 34 המניות שקיבל מקלוד בצורה זו רשמו עליות עם הנפקתן.



לטענת משקיעים, מעבר לניגוד העניינים הנובע ממנהג זה, נוצר בגינו עיוות בשוק ההנפקות. לדברי ספיצר, ה"ספינינג" גרם לסחרור של מניות המונפקות לראשונה לציבור ולניפוח מחיריהן.



בנק סלומון סמית בארני הגיע כבר ב-2003 לפשרה עם הרגולטורים במסגרת החלטה כללית יותר, שהביאה לאיסור רשמי על "ספינינג". חברת מקלוד USA הגישה בינתיים בקשות לפשיטת רגל פעמיים, לאחר שנקלעה לקשיים עם פקיעת בועת הטכנולוגיה. החברה יצאה מפשיטת רגל בינואר, לאחר שהצליחה להחזיר חובות בסך של למעלה מ-600 מיליון דולר.



פרשיית מקלוד, בה היה מעורב גם אנליסט התקשורת של סלומון סמית בארני, ג'ק גראבמן, כללה פן נוסף - גראבמן המליץ על מניות מקלוד USA בעודן צונחות בשווקים. המלצתו של גראבמן - שהודח מתעשיית ניירות הערך ב-2002 בעקבות השערורייה סביבו - איפשרה למקלוד, לדברי ספיצר, למכור 2.2 מיליון מניות מקלוד USA ברווח של כ-100 מיליון דולר.