כאשר מחירי הסחורות נפלו מגבהים מסחררים במאי, משקיפים רבים מיהרו לחגוג את תחילתו של תיקון בלתי נמנע לאחר ארבע שנים של עלייה מהירה. אולם השווקים, מתברר, פשוט עצרו להסדיר את נשימתם. ב-14 ביולי שבר מחיר הנפט מסוג טקסס מתוק (West Texas Intermediate) שיא נוסף במונחים נומינליים - 78.40 דולר לחבית, אם כי נפל מעט מאז. הניקל הלך בעקבותיו, ומחירו עלה על 26 אלף דולר לטונה, לראשונה אי פעם.
השגשוג במחירים הגיע אפילו לסחורות חקלאיות. מחיר שמן הקנולה עלה בשיעור חסר תקדים. המחיר של יבולי מזון עלה בממוצע ב-40% מאז תחילת 2002, על אף שעלייה זו מתגמדת לעומת האמרת מחירי הנפט והמתכות.
כמה אנליסטים מאמינים שהמשקיעים גרמו להיווצרות בועה במחירי הסחורות. קרנות הגידור הגדילו את ההשקעה בסחורות מ-3 מיליארד ב-2000 ליותר מ-90 מיליארד דולר ב-2005, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית. מחזור המסחר בסחורות בבורסות עלה פי שניים ב-2005-2001, לפי ארגון התעשייה אינטרנשונל פייננשל סרוויסס לונדון. מסחר OTC (מעבר לדלפק) צמח מהר אף יותר.
מומחים אחרים סבורים כי הנהירה לסחורות היא מוצדקת, מכיוון שהעולם נמצא ב"מחזור-על" שבו מחירי סחורות עולים בשיעור גבוה יותר ולזמן ממושך יותר מאשר המחזור התנודתי הרגיל. עליית המחירים בשנים האחרונות ארוכה ורווחית למשקיעים באופן יוצא דופן. דו"ח חדש של הבנק הצרפתי סוסייטה ג'נרל ניתח חמישה מחזורים מאז 1975. כל מחזור נמשך בממוצע 28 חודשים. עליית המחירים במשך המחזור הייתה כ-35%. העלייה הנוכחית נמשכת 56 חודשים, ומחירי הסחורות הוכפלו.
הדוגלים בתיאוריית מחזור-העל מסבירים את הכל במונחי חוסר התאמה בין ביקוש להיצע. בשנות ה-80 וה-90, כשמחירי הסחורות היו נמוכים, חברות הנפט והכרייה השקיעו מעט מדי בגילוי מכרות ובארות נפט חדשים. החברות נשארו בלי עודף לתקופות של ביקוש גבוה - כמו בשנים האחרונות. על אף שעכשיו נמצאות החברות במירוץ להגברת התפוקה, נדרשות שנים למציאת מרבצים ושדות נפט. למעשה, פרק הזמן ארוך יותר מאשר בעבר בגלל רגולציה מכבידה ופעילים קולניים של איכות הסביבה ברחבי העולם. כשכולם מנסים לחפור ולקדוח בו זמנית, העלויות מאמירות ונוצר מחסור בדברים הכרחיים לתעשיית הכרייה, כמו צמיגי ענק למשאיות הובלת עפר.
בינתיים, הביקוש העולמי, ובפרט הביקוש הסיני, לחומרי גלם בסיסיים עלה בהרבה מעל המצופה. ב-15 השנה האחרונות היבוא הסיני של חומרי גלם צמח פי עשרה. דויטשה בנק העריך באחרונה כי הביקוש הסיני ימשיך לגדול ב-10% בכל שנה, בשנים הקרובות.
לפי כל מדד אפשרי, הכלכלה הסינית אינה מגלה שום סימני האטה. התמ"ג הסיני צמח בחצי השנה הראשונה ב-11% במונחים שנתיים - שיעור הצמיחה הגבוה ביותר זה יותר מעשור. הצירוף של תפוקה חלשה וצריכה קדחתנית של חומרי גלם, לפי היגיון זה, מבטיח כי הביקוש יעלה על ההיצע בשנים הקרובות.
מילא הנפט, אבל מה עם הקנולה?
אולם קשה ליישם את ההיגיון הזה על כל מגוון הסחורות. יכולת האספקה של הסחורות החקלאיות דווקא עולה ככל שהמחיר עולה, מכיוון שהחקלאים יכולים לגדל יותר מאותו גידול. את התירס באמריקה מגדלים לצורכי מאכל, לאדם ולחי, וכן לייצור דלק אתנול. יצוא התירס של סין מתכווץ בגלל הגידול בצריכה המקומית. אולם באותו הזמן עולים מחירי הנפט והופכים את גידול התירס לאתנול לרווחי יותר.
ייצור אתנול, שמשמש תוסף דלק ותחליף לדלק, יגזול כחמישית מכלל גידול התירס בארה"ב בשנה הקרובה. הביקוש הכפול לגידול העלה את מחירי התירס לגבהים מסחררים וכך גם של סחורות אחרות שמהן אפשר לייצר דלק - סוכר וקנולה. אבל זה לא יימשך לאורך זמן, מאחר שחקלאי ארה"ב וסין שותלים יותר ויותר תירס.
זהב הוא יוצא דופן נוסף בין הסחורות. מחירו נמצא ברמה הגבוהה ביותר זה כמה עשורים, אולם המלאי הנוכחי יספיק לשנים לתכשיטנים ולתעשיינים. מחיר הזהב הנוכחי אינו תוצאה של נדירותו, אלא של היותו נתיב השקעה וגידור כנגד עליית האינפלציה. מחיר הזהב האמיר עקב החששות מהתפרצות אינפלציונית (כתוצאה, לפחות חלקית, של עליית מחיר הנפט) והעלאת שערי הריבית על ידי הבנקים המרכזיים. אולם שיעורי ריבית גבוהים אמורים בסופו של דבר לעצור את הגידול בכלכלה העולמית וכתוצאה מכך גם את הביקוש לשאר המתכות. מכאן שמחיר הזהב ומחירן של מתכות בסיסיות יותר ינוע כלפי מטה.
אפילו הנפט, אב הטיפוס של הסחורות התעשייתיות, אינו מציית לתיאוריית מחזור-העל. הביקוש לנפט ממשיך לגדול, בעיקר מסין שייבאה בשנה שעברה כ-10% יותר מאשר בשנה לפני כן.
יותר מכך, תעשיית הנפט עומדת בקצה יכולת התפוקה שלה עם עודף יומי של 1.5 מיליון חביות בלבד. זהו מרווח נמוך במיוחד ביחס לצריכה היומית העולמית - 84 מיליון חביות. לכן, מחיר הנפט רגיש לכל הפרעה, אפילו קלה, באספקה השוטפת. איראן מספקת כל יום כ-3.4 מיליון חביות ולכן יכולה להשתמש בנפט כנשק כנגד גוש היורו וארה"ב. זו הסיבה שסוחרים מקבלים עוויתות בכל פעם ששני הצדדים מחליפים מהלומות.
בכל זאת, במהלך השנה האחרונה גדל עודף כושר התפוקה העולמי במעט וכך גם מלאי הנפט. העודף הזה יתרחב במהלך השנתיים האחרונות, כאשר שדות נפט חדשים ייהפכו לפעילים. בינתיים יש סימנים לכך שהצמיחה בביקוש מואטת עקב העלייה במחיר הנפט. התפוקה והביקוש יהיו מאוזנים בשנים הקרובות אבל התחזית משתפרת לטובת הצרכנים - אף שקשה לראות זאת במחיר הנפט הנוכחי.
קשה לתרגם את הפחד הערטילאי מבעיות אספקה עתידיות למחיר הנפט, אמר פרדריק לאסר, כותב הדו"ח של סוסייטה ג'נרל. בטווח הארוך מחיר הסחורה אמור להיות המחיר השולי שלה - עלות ייצור של יחידה נוספת. לפי המדד הזה, מחשב לאסר, הנפט נהנה מהערכת יתר של 50% במחירו. הנחושת והאבץ יקרים ב-40% משוויים הראוי. בטווח הקצר גודל המלאי משחק תפקיד חשוב. אולם ביחס לקשר ההיסטורי בין המלאי למחיר, לפי חישובי לאסר, מחיר הנחושת גבוה ב-148% מהמחיר הראוי, מחיר האבץ גבוה ב-122%, הניקל יקר ב-70% והנפט ב-49%.
אנליסטים אחרים רואים
הנפט והסחורות בעקבות בועת הדוט-קום
אקונומיסט
1.8.2006 / 9:07