מניית יצרנית השבבים רמבוס צונחת ב-23% כמעט לאחר שהחברה הוכרזה כמונופול בתחום שבבי הזיכרון

מניית טכנולוגיית השבבים רמבוס (סימול RMBS) צונחת ב-23% כמעט לאחר שנציבות הסחר הפדרלית (FTC) פסקה כי החברה הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים בארבעה תחומים של שבבי זיכרון. הנציבות פירסמה באתר האינטרנט שלה כי רמבוס, "באמצעות שורת מנהגים מטעים", הביאה לעיוות התקנים הנהוגים בתחום שבבי זיכרון מסוג DRAM, וכן לעיכוב מונופוליסטי בהתקדמות מגזר הזיכרון למחשבים.



הנציבות אמרה כי הורתה על קיום תדריכים נוספים על מנת לקבוע כיצד ניתן יהיה להביא לפתרון ההשלכות של מעשי רמבוס. "אנו מאוכזבים, כי נמצאנו חייבים על סמך המסמכים שמסרנו לנציבות התקשורת ולאחר המשפט מ-2003", אמר ג'ון דנפורת, היועץ המשפטי של רמבוס, בשיחת ועידה. "יש סבירות גבוהה שנגיש ערעור על קביעת חבותנו", אמר.



לדעת החברה, היא תוכל להמשיך בפעילות רישוי הטכנולוגיה שלה, ואף להמשיך בתביעת הפטנט שלה נגד יצרניות מתחרות - מיקרון טכנולוג'י והייניקס סמיקונדקטור הדרום קוריאנית.



ביוני 2002 האשימה נציבות התקשורת הפדרלית את רמבוס במנהגים מונופוליסטיים, וב-2003 התקיים משפט נגד יצרנית השבבים. ב-2004 פסק שופט לטובת רמבוס, כאשר לא קיבל את האישומים בגין מונופליזם. מאוחר יותר ביקש צוות ה-FTC מחמשת הנציבים לבטל את החלטת השופט.



רמבוס עצמה הגישה תביעה בגין הפרת הגבלים עסקיים נגד מיקרון והייניקס. לפי תכתובות דואר אלקטרוני של מיקרון והייניקס, שפורסמו ביוני ב"וול סטריט ג'ורנל", נחשפה קונספירציה של תיאום מחירים של שבבי זיכרון. התכתובות, בעיקר בין מנהלי מכירות בחברות, נאספו על ידי משרד המשפטים האמריקאי, ונשלחו על ידי רמבוס ל"וול סטריט ג'ורנל". התכתובות מעידות כי המתחרות העבירו מידע זו לזו במטרה לשמר רמת מחירים גבוהה.



למשל, דואר אלקטרוני שנכתב ביולי 2001, מראה כי מנהלי מכירות בהייניקס ובמיקרון ביקשו לדון זה עם זה "באמצעים לייצוב מחיר השוק". דואר אלקטרוני אחר הראה כי היה ניסיון מצד החברות לפגוע בטכנולוגיה של רמבוס על ידי הנמכה זמנית של מחירים.



ההאשמות בגין תיאום מחירים מעיבות על יצרניות שבבי הזיכרון זה זמן רב. שבבי הזיכרון - הידועים בשם DRAM - הפכו למרכיב הכרחי במוצרי אלקטרוניקה רבים מלבד במחשבים בשנים האחרונות.



משרד המשפטים האמריקאי פתח בחקירה ב-2002. עד עתה נרשמו קנסות בגובה של 731 מיליון דולר ו-12 אנשים קיבלו עונשי קנס ומאסר. משרד המשפטים אמר, כי קשירת הקשר פגעה ביצרניות המחשבים, בהן דל, HP, IBM, אפל וגייטוויי.