מנכ"ל משרד הביטחון ממליץ למכור את תעש לחברות ישראליות

מאת אמנון ברזילי

מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') עמוס ירון, שהקים צוות חיצוני מיוחד שיגבש חלופות להבראת החברה, לא שולל את האפשרות שחברות פרטיות מהתעשייה הביטחונית - דוגמת אלביט מערכות וסולתם - ירכשו חלקים מתעש (התעשייה הצבאית); גם התעשייה האווירית (תע"א) והרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) מוזכרות כמי שראוי שיקחו חלק ברכישת תחומי פעילות מתעש.

החשב הכללי באוצר, ניר גלעד, אמר בשיחה שקיים בשבוע שעבר עם ירון כי "לחברת תעש אין תוחלת חיים במבנה הנוכחי". הדיון עסק במצב הכספי הקשה שאליו נקלעה החברה, בעקבות ירידה בהיקף המכירות והפסדים מצטברים של 106 מיליון דולר בשנתיים האחרונות. בפגישה ביקש ירון סיוע דחוף בהיקף של כ-50 מיליון דולר, כדי לפתור את בעיית תזרים המזומנים השלילי של החברה. גלעד אמר כי התנאי למתן הסיוע הממשלתי יהיה גיבוש תוכנית לשינוי מבני בחברה.

ירון הקים צוות חיצוני מיוחד שיגבש חלופות להבראת החברה; הוא אמר כי השלב הראשון בתהליך ההפרטה או המכירה של תעש יהיה להגיע להסכם עם עובדי החברה, כדי להבטיח להם רשת ביטחון. לדבריו, לא יהיה שום מהלך שלא יתואם איתם.

כמו כן אמר שכדי לשמר את יכולות תעש במדינת ישראל, הוא ממליץ להגביל את מכירתה לחברות ישראליות בלבד. עם זאת, החברות הישראליות שייכנסו לתהליך הרכישה יוכלו למכור אחוזים מתעש לחברות זרות, בתיאום מלא עם ממשלת ישראל. הוא הדגיש כי לתעש יכולות טכנולוגיות חיוניות למערכת הביטחון, אך אין מנוס משינויים מבניים בחברה. עמדת האוצר היא כי לאור מצב החברה והעובדה שבניגוד לרפא"ל ולתע"א אין לה תוחלת חיים חיובית, אין טעם להשקיע בה כספים.

מקור ממשלתי בכיר אמר אתמול כי "כבר כמה שנים יודעים שהתמיכה הממשלתית בתעש היא פעולת הנשמה. אם בוחנים את היקפי הסיוע שניתנו לתעש בעשור האחרון, העלות למקום עבודה היא בין הגבוהות שהמדינה משקיעה בהן".

מנתונים שנאספו במשרדי האוצר והביטחון עולה כי הבעיה העיקרית שממנה סובלת היום תעש היא תעשיית ייצור הנשק הקל, המשולבת במפעל מגן. בעבר יצר המפעל את תתי המקלע עוזי והגליל, וכיום הוא מייצר את המקלע הבינוני נגב, ואת רובה הסער תבור וסדרת אקדחי יריחו.

באמצע שנות ה-90 נסגרו מפעלי תעש בהדר יוסף ובנחלת יצחק בתל אביב והחברה קיבלה 20 מיליון דולר תמורת הוויתור על הקרקע. גלעד המליץ אז לחברה, בתפקידו כסגן הממונה אל התקציבים באוצר, להשקיע את הסכום בפיתוח טכנולוגיות חדשות, ולסגור את מפעלי הנשק הקל. הנהלת החברה, בראשות היו"ר יעקב ליפשיץ והמנכ"ל שלמה מילוא, החליטה לבנות את מפעל הנשק הקל מחדש במתחם החברה ברמת השרון.

לפי הערכת האוצר, אבדו בפרויקט זה 60 מיליון דולר שמהווים כיום את הנטל הכספי העיקרי על החברה. במפעלי הנשק הקל מועסקים כ-200 עובדים, חלקם בקרית שמונה, ומרבית ההפסדים נובעים מהפעילות הזו.

אחת ההצעות שנבחנת במשרד הביטחון ובאוצר ממליצה לחבר או לספח את תעש לחברות הישראליות, על פי קווי המתאר של תחומי הפעילות המרכזיים שלה. את מערכות הטילים להעביר לתע"א או לרפא"ל. פעילות בתחום התעופה, דוגמת בניית מכלי דלק לאף 16, לתע"א.

תעש מייצרת את תותחי ה-120 מ"מ של טנק המרכבה ואת מערכת הכוח שלו. ההמלצה היא להעביר חלק מהפעילות בחברה לאלביט מערכות ואלאופ, יצרניות בקרת האש של הטנק. סולתם מוזכרת כמועמדת לרכוש את מפעל התחמושת של תעש.