בית המשפט המחוזי חייב בעל חלקה בשטח 5.5 דונמים, הסמוכה לשדה דב שבצפון תל אביב, לקיים זכרון דברים שחתם לפני כשנתיים עם יהלומן, לפיו ימכור לו את החלקה במחיר של 290 אלף דולר לדונם. בית המשפט קבע כי זכרון הדברים אמנם נוסח באופן לקוי - אך יש להתחשב בכך שמנסחו חבר בבורסה ליהלומים, שם נחתמות העסקות בלחיצת יד.
ב-2004 חתמו בעל הקרקע והיהלומן על זכרון דברים קצר, לפיו ירכוש האחרון חלקה בשטח 5.5 דונמים (מהם 3.3 דונמים המופקעים לטובת עיריית תל אביב) במחיר של 290 אלף דולר לדונם. במעמד החתימה העביר היהלומן לבעלים מקדמה בסך 75 אלף דולר - והצדדים סיכמו על העברת מסמכי העסקה לעורך דין כדי לחשב את מס השבח שיחול על הקרקע.
לטענת היהלומן, התחמק הבעלים מלעגן את ההסכם בחוזה מכר, וציין בפניו כי "הוא עומד להתגרש וחושש שמא אשתו 'תשים ידה' על התמורה שתתקבל ממכירת החלקה". היהלומן ביקש ממנו לבטל את העסקה או למכור רק חלק מהקרקע. משנוכח לדעת כי בעל הקרקע אינו משיב לפניותיו, מיהר היהלומן לדווח על ההסכם לרשויות המס ורשם הערת אזהרה לטובתו בפנקסי המקרקעין. לאחר מכן אף פנה אל בעל הקרקע והודיע לו כי יתרת הסכום לו התחייב במעמד החתימה עומדת לרשותו בכל עת כדי להשלים את העסקה כמוסכם.
בתגובה דחה בעל הקרקע את ההצעה, וטען כי זכרון הדברים אינו תקף וכי היהלומן הוא ש"נעלם" בעת התקדמות המו"מ. מכאן, הודיע הבעלים ליהלומן על סיום ההתקשרות בין הצדדים ועל חילוט 75 אלף הדולרים שמסר לו כמקדמה, משום שהפר לכאורה את התחייבויותיו.
היהלומן פנה לבית המשפט המחוזי, ובאמצעות עוה"ד הילה לביא-יתים ומרים דנין ממשרד שוב ושות' ביקש להכיר בזכרון הדברים שנחתם כבעל תוקף משפטי מחייב שיש לאוכפו. השופטת דרורה פלפל כתבה בהחלטתה כי זכרון הדברים אמנם נוסח בצורה "קלוקלת ועילגת" - אך ציינה עוד כי "יש לזכור שמדובר ביהלומן שלא מתמצא בעולם המשפט, ולא יודע את המשמעות שיש למלה הכתובה. ידוע לכל כי ב'עולם היהלומים' עסקות נחתמות בלחיצת יד, גדולות ומשמעותיות ככל שיהיו".
השופטת פלפל פסקה כי לצדדים היתה כוונה רצינית ליצור הסכם מחייב ביניהם לרכישת החלקה, ולכן קבעה כי בין הצדדים נחתם זכרון דברים שלו תוקף משפטי מחייב שיש לקיימו.
בעל קרקע בצפון תל אביב חויב לקיים זכרון דברים למכירת 5.5 דונמים ליהלומן
אבי בר-אלי
3.8.2006 / 9:43