גיזה משקיעה 6 מ' ד'

מאת עודד חרמוני

סיכום היקף גיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ הישראליות בחצי הראשון של 2001 עתיד לאכזב: על פי הערכות היקף ההון שהושקע בחברות הישראליות על ידי קרנות הון סיכון ישראליות וזרות יגיע בחצי הראשון של 2001 ל-900 מיליארד דולר בלבד, כשליש מהיקף ההשקעות בכל 2000. בתעשייה לא מעריכים כי יחול שיפור גדול בשני הרבעונים הבאים.

הסבר חלקי להיקפי ההשקעות הנמוכים ניתן למצוא בדוגמה של קרן ההון סיכון הישראלית גיזה, שהיתה מהקרנות האחרונות שנהנו מתקופת הפריחה, והשלימה באוקטובר גיוס הון של 211 מיליון דולר לקרן השלישית שלה.

בבדיקת תיק ההשקעות של הקרן הסתבר כי מתחילת 2001 גיזה לא ביצעה אף השקעה בחברת סטארט-אפ ישראלית.

מייסד הקרן ומנהלה, זאב הולצמן, אישר את הדברים ואמר כי הקרן בחרה באסטרטגיה של הימנעות מהשקעות עד למצב שבו היא תעריך כי השוק הגיע לשפל, והערכות השווי של החברות יהיו נמוכות דיין בכדי להשקיע: "החודש אנו מתכוונים לשוב ולהשקיע באגרסיוויות. להערכתנו, השוק בשפל המאפשר לבצע השקעות הון סיכון בשווי סביר". הולצמן הוסיף כי בחודש הקרוב מתכוונת גיזה לבצע השקעות בסך 6 מיליון דולר בשלוש חברות חדשות בתחומי התשתיות והתקשורת.

הולצמן הסביר כי עם תחילת המשבר החליטה הקרן לחשוב מחדש על השקעותיה, והעדיפה בתחילה להמתין ולראות מהו היקף המשבר. "בקרן השנייה שהוקמה ב-98' והיקפה היה 60 מיליון דולר, מדיניות ההשקעה שלנו היתה אגרסיווית מאוד", אמר הולצמן. "סיימנו את הקרן בתוך 16-12 חודש בלבד, והיו לנו 7 מימושים של חברות מתוך 20 בפרק זמן קצר. מהחברות שנותרו נסגרו 3, שלא הצליחו להמשיך לממן את פעילותן. העשר הנותרות נלחמות את מלחמת הקיום שלהן, חלקן גם תוך הערכות שווי נמוכות מבעבר".

למרות החשש לגורלן של 10 החברות שנותרו מהקרן השנייה, הולצמן עשה כבר את שלו עבור המשקיעים בקרנות שקיבלו החזר של פי שניים על ההון שהשקיעו בקרן, כתוצאה ממימוש אחזקותיהם בחברות שנמכרו או הונפקו.

"בתחילת 2000, מי שלא השקיע בזמן איבד את ההשקעה, גם אם זו התבצעה בהערכות שווי בלתי הגיוניות. כיום הערכות השווי של החברות הופכות להיות הרבה יותר רלוונטיות בתהליך ההשקעה שלנו. מחפשים עסקות שיתאימו בכל המובנים, ולא חוששים לקחת את הזמן ולבדוק אותן לאורך זמן, בניגוד להיסטריה בעבר", אמר הולצמן.

גיזה אינה לבד. חלק לא קטן מהקרנות הישראליות לא ביצע אף השקעה ברבעון הראשון של 2001. ברבעון השני של השנה חלק מהקרנות שבו להשקיע, אך גם השקעות אלה לא שינו את המצב הכללי - כך לדוגמה, קרן הון הסיכון הוותיקה קונקורד, שביצעה השקעות של יותר מ-20 מיליון דולר ברבעון השני בלבד, אך כל ההשקעות נעשו בחברות פורטפוליו קיימות ולא בחברות חדשות. לעומתן, קרן JVP ביצעה השקעות רבות, וכך גם קרן פיטנגו (לשעבר פולריס) שלמרות דיווחה על האטה בהשקעות, ביצעה כ-9 השקעות בשבעת החודשים הראשונים של השנה, מרביתן בסוף הרבעון השני ותחילת הרבעון השלישי.

חלק גדול מהקרנות הבולטות בארה"ב (הטופ-טיר) נמנעו כמעט לחלוטין מהשקעות חדשות בשבעת החודשים הראשונים של השנה. קרנות רבות עצרו כמעט לחלוטין את השקעותיהן בתקופה זו. מנגד, קרנות בולטות אחרות, כמו בנצ'מרק, המשיכו לבצע השקעות - הקרן הישראלית של בנצ'מרק ביצעה ארבע השקעות מאז הוקמה בתחילת השנה.

רבים בתעשיית ההון סיכון האמריקאית העריכו כי כיום זה הזמן הטוב לשוב להשקיע. ההערכה הרווחת היא כי בתקופה הקרובה תחול עלייה בהיקפי ההשקעות בתעשייה האמריקאית, ובעקבותיה גם בישראל, בהפרש של כמה חודשים. ההבדל, אמרו מנהלי קרנות ההון סיכון הישראליות, הוא שבעוד שהתעשייה האמריקאית גייסה מיליארדי דולרים שיספיקו לה גם בתקופות הקשות, בידי הקרנות הישראליות יש רק 2-1.3 מיליארד דולר פנויים. סכום זה בלבד, הדגישו, לא יספיק לממן חברות חדשות.