רונית קן - האישה שראש הממשלה חפץ ביקרה

המקרה השני היה כשהממשל האמריקאי לחץ על ישראל לנסח חוק תרופות שייטיב עם החברות האמריקאיות האתיות - יצרניות של תרופות מקוריות. משרד הסחר האמריקאי נופף מעל לראשה של הממשלה בשוט של "רשימת המדינות המפירות זכויות יוצרים". הרשימה מתייחסת להיקף הזיופים והאי שמירה על הקניין הרוחני של חברות. ישראל היתה בעיצומו של ניסוח חוק התרופות, כשהאמריקאים, בלחץ ענקיות התרופות שלהם, דרשו לשנות את סעיפיו, כך שיעכב את הייצור של חברות גנריות - המפתחות תרופות מועתקות מהמקוריות - ישראליות דוגמת טבע.



קן ניהלה את הדיונים הבין משרדיים שבהם גובש נוסח ביניים, בו נעשה ניסיון לאזן בין האינטרסים של המדינה בייצור מוקדם של תרופות גנריות (הן זולות הרבה יותר מהמקוריות), לבין הרצון לעודד חברות אתיות להכניס לישראל תרופות חדשות, האינטרסים המסחריים של טבע כחברה גנרית והשמירה על זכויות היוצרים והקניין הרוחני של החברות האתיות האמריקאיות. התוצאה שילבה היטב בין האינטרסים הישראליים לקוד ההתנהגות הבינלאומי ולא שידרה כניעה לתכתיב האמריקאי.



המהלך שהחל בשלב זה היה מבחינתה של קן לא מוצלח. ככל הנראה היא ואנשיה קראו לא נכון את התשובות שקיבלו מהאמריקאים. בניגוד לישראלים, האמריקאים לא אומרים בדרך כלל במשא ומתן "לא" במפורש, אלא מחליקים אותו במשפטים ארוכים יותר אשר מעדנים את המסר. נציב הסחר האמריקאי הגיע לישראל לשיחות, שבסופן ניתן היה להבין מדבריו לתקשורת כי אין הסכמה בין הצדדים. קן ואולמרט הבינו באותו זמן ממש שיש הסכמה. אולמרט אף נזף בתקשורת שטענה כי יש בעיה.



על רקע זה טס אולמרט לוואשינגטון לשיחות סיכום. שם התברר לו שאין הסכמה בין הצדדים, והוא נאלץ לשוב בידיים ריקות. במינהל סחר חוץ בתמ"ת אמרו לאחר מכן כי דווקא הבינו נכון את נציב הסחר, אבל האמריקאים שינו את עמדתם ברגע האחרון בלחץ חברות התרופות. אך גם הכישלון הזה של קן בהבנת האמריקאים לא שינה את ההערכה הרבה שרוחש לה אולמרט, ולא מנע ממנו להריצה לאחד התפקידים המרכזיים במשק - הממונה על רשות ההגבלים העסקיים.



בקיץ 2005 סיים דרור שטרום את תפקידו כממונה על ההגבלים העסקיים. אולמרט ודינור חיפשו מועמד בעל שיעור קומה ציבורי, וסימנו את ליאורה מרידור כיורשת בלי לאשר רשמית שזו כוונתם. מרידור התלבטה והחליטה לוותר, כדי לא לפגוע בקריירה של בנה, עורך דין המתמחה בתחום ההגבלים העסקיים. מכיוון שלא נמצא מועמד חיצוני מוכר ומוערך החליטו דינור ואולמרט לקדם את המועמדת השנייה שחפצו ביקרה, קן. למי שהרימו גבה אמרו: "היא עוד תפתיע את כולם".