העובדה שלייטספיד פועלת במודל שונה משל קרנות אמריקאיות אחרות לא מפחידה אותו, להפך. בעיניו, הן עשויות לאבד כך את ההקשר הגלובלי שאליו הוא נחשף ישירות. "זה אמנם מקל על התהליך, אבל הן מפסידות חלק מהאינטגרציה הגלובלית".
לדברי חפץ, אחד היתרונות של לייטספיד על פני קרנות ההון הסיכון הישראליות, הוא במבט הגלובלי שלה. "אני שותף בקרן גלובלית, וכאשר אנחנו בוחנים השקעות בתחום מסוים, אנחנו מציינים חברות מכל העולם. הודיות, סיניות וישראליות. אתה מקבל מבט על כל מה שקורה באותו תחום בזירות החמות בעולם: בארה"ב, במזרח ובישראל. ואת המבט הגלובלי הזה קשה לקבל בקרן ישראלית".
לחפץ אין מצד אחד תקציב מוגבל להשקעות בישראל, ומצד שני הוא לא מעוניין להיות בלחץ בכל הנוגע לכמה עסקאות יבצע. "כשאתה יושב בקרן של 200 מיליון דולר אתה לחוץ לבצע השקעות. המודל של לייטספיד מאפשר לי להיות גמיש", הוא מסביר. לדבריו, את המדד להצלחה ניתן יהיה לראות רק בעתיד הרחוק. "לייטספיד משקיעה בחברות בשלב מוקדם ובשלב הסיד. את ההצלחה שלהן לא יראו בשנתיים הראשונות".
חפץ מתכוון לשתף פעולה עם קרנות הון סיכון אחרות, גם ישראליות: "אני רוצה להגיע לכך שבמחצית מהמקרים נוביל השקעות ובמחצית מהמקרים נצטרף להשקעות של קרנות אחרות". הוא לא פוסל השקעות גם בחברות הפונות לטכנולוגיות שלייטספיד בדרך כלל אינה משקיעה בהן, כמו טכנולוגיה לצרכן הביתי ולתחום השירותים (Services). לדבריו, "בעבר מנהל קרן הון סיכון לא התעניין ביזם שהגיע עם הצעה לחברת שירותים. הוא רצה רק חברת מוצרים".
בכל הנוגע לעולם ההון סיכון האמריקאי מול הישראלי, יש לחפץ כמה תובנות. העיקרית שבהן: העובדה שכאן נמשכת ההתכתשות בין היזמים למנהלי הקרנות, בעוד שבארה"ב היחסים פחות מורכבים ומבוססים על אמון רב יותר. "בארה"ב אתה רואה Sheets Term (הסכמים משפטיים המעגנים את ההשקעה של הקרן בחברת סטארט אפ לפרק זמן מסוים) פשוטים יותר. הם מבינים שחבל להתכתש. אנחנו עם אמוציונלי, והמסר שלי שאפשר לעשות זאת אחרת. עשיתי דברים קשים, פיטרתי מנכ"לים ו'ניקיתי חברות', אבל עשיתי זאת בדרך קונסטרוקטיווית. תיקח Term Sheet אמריקאי ו-Term Sheet ישראלי - ותראה ששם יש פחות הגנה. אפשר לבנות הצלחות, אבל הקרנות צריכות לתת יותר כבוד ליזמים".
יוני חפץ: "אני לא מתיימר לתקן יזמים"
גיא גרימלנד
6.8.2006 / 9:40