האלוף משה קפלינסקי מונה להיות נציג הרמטכ"ל בפיקוד צפון

מאת עמוס הראל, מזל מועלם, עמירם ברקת, גדעון אלון ואלוף בן



סגן הרמטכ"ל, האלוף משה קפלינסקי, מונה היום (שלישי) להיות נציג הרמטכ"ל, דן חלוץ, בפיקוד הצפון. מקורות צבאיים הבהירו, כי אין מדובר במינוי למפקד החזית, וכי לא יהיה שינוי בהגדרת הסמכויות ובחלוקת האחריות בין המטכ"ל לפיקוד הצפון. לדבריהם, האפשרות שהמערכה הצבאית תתרחב, מחייבת נוכחות גבוהה של קפלינסקי בפיקוד.



בתוך כך, שר הביטחון, עמיר פרץ אמר היום כי הנחה את ראשי צה"ל להיערך למבצע להשתלט על מערך השיגור ולצמצם ככל האפשר את יכולת השיגור של חיזבאללה אל עבר מדינת ישראל. לדבריו, "תפקידו של צה"ל לאפשר לעורף חיי שגרה". בישיבת סיעת העבודה בכנסת מנה פרץ את התנאים להפסקת המלחמה בלבנון: פירוז דרום לבנון, פירוק חיזבאללה מנשקו והחזרת החיילים החטופים. לדבריו, המטרה היא "יצירת משוואה שבה מדינת ישראל תוכל להגן על עצמה אם תותקף". הוא הוסיף כי הוא יודע ש"יש הרבה שאלות לגבי ההתהוות של התהליך המדיני", והבהיר כי הוא רואה את התהליך כ"כלי משלים" לכל מערכה צבאית. "מערכה צבאית אינה עומדת בפני עצמה", אמר. "כל ההכנות למהלך צבאי נועדו כדי לא לאבד זמן יקר".



ראש הממשלה, אהוד אולמרט, דיבר היום בנושא המלחמה בלבנון לאחר פגישת עדכון שקיים בירושלים עם נשיא המדינה, משה קצב. אולמרט נשאל לגברי דברים שאמר בשבוע שעבר אלוף פיקוד הצפון, לפיהם צה"ל הוגבל בפעולתיו על ידי הדרג המדיני, והשיב כי "לכל אורך הדרך, לא היתה פעם אחת שהוגשה לאישורנו הצעה אופרטיווית לפעילות צבאית שלא אושרה". כן נשאל אם שחרור החטופים הוא מבחינת ישראל תנאי להסכמה להפסקת אש - כפי שהיה בתחילת המבצע - והשיב: "אמרנו שאחד היעדים המרכזיים של המבצע הוא שחרור החטופים בלא תנאי, וזה בהחלט שיקול שישפיע על תמיכתנו בהצעה".



עמדה נחרצת יותר לגבי החטופים הביעה שרת החוץ, ציפי לבני, שנאמה היום במליאת הכנסת, כשהבהירה כי לא יהיה הסכם בלי שחרור החטופים, ואף הוסיפה כי אין הקבלה בינם לאסירים הלבנונים. היא תיארה את דרישות ישראל מהצעת ההחלטה לסיום המלחמה שתעמוד לדיון במועצת הביטחון, והסבירה כי המגעים בנושא בהשתתפות ישראל נמשכים. בין היתר הדגישה את דרישת ישראל - שהתקבלה - לסעיף המונע העברת נשק לחיזבאללה מסוריה, ודורש להטיל אמברגו על מי שימסור נשק לארגון.



לבני תיארה את חיזבאללה כ"זרוע ארוכה של איראן", ועמדה על עיתוי החטיפה שבפתחה את הלחימה - כמה ימים לפני כינוס הג'י-8, שבו היה אמור לעלות לדיון הגרעין האיראני. היא קבלה על חוסר נכונותה של לבנון לקבל אחריות על שטחה ולהשליט את ריבונותה, ואמרה כי "ישראל משלמת את מחיר חולשת ממשלת לבנון, וזה גם המחיר שמשלם העם בלבנון". בפנותה לראש ממשלת לבנון, פואד סניורה, היא קראה לו "למחות את דמעותיו, ולעשות מעשה ליישום החלטה 1559".



יו"ר הכנסת, דליה איציק, התייחסה אף היא בדבריה לבכיו של ראש ממשלת לבנון. "ראיתי את סניורה ממרר בבכי על גורל ארצו ועמו. כבוד הנשיא, תפסיק לבכות ותתחיל לעשות. סלק מלבנון את אותו טפיל, סרח עודף טרוריסטי שנקרא
חיזבאללה, ושני העמים הישראלי והלבנוני יוכלו לשוב ולחייך".



הצבא יציג לקבינט פעולה עד הליטאני



אולמרט נפגש אתמול עם שר הביטחון, עמיר פרץ, הרמטכ"ל דן חלוץ וראשי הצבא וקהילת המודיעין, שהציגו לו את תוכניתם להשתלטות על מרחבי השיגור של הרקטות קצרות-הטווח. לפי התוכנית, צה"ל ישתלט על השטח שמדרום לנהר הליטאני. הצבא הציג לאולמרט גם פעולה מעבר לליטאני, באזור רמת נבטייה, משם נורות הרקטות לקרית שמונה. אך הפעולה ברמת נבטייה תידחה, כנראה, לשלב הבא.



"אישרתי להביא את ההצעה לדיון בקבינט, והיא תידון מחר", אמר היום אולמרט בנאומו בכנסת. הוא נמנע בשלב זה מלומר מהי עמדתו לגבי התוכניץ. בביקורו בפיקוד צפון אתמול, הציג אולמרט עמדה לוחמנית ואמר ש"אין מגבלות" על צה"ל. מקורות מדיניים בירושלים אמרו שהעיכוב בהבאת התוכנית לקבינט נובע מבקשת הצבא להיערך טוב יותר לביצוע הפעולה.



אתמול אחר הצהריים התברר לדרג המדיני בישראל, שהמגעים להפסקת אש באמצעות מועצת הביטחון נקלעו לקשיים. ארה"ב החליטה לדחות את ההצבעה במועצת הביטחון על טיוטת ההחלטה לסיום המשבר בלבנון, עד שתושג התקדמות נוספת בשיחות. בעקבות הקיפאון הדיפלומטי אמר שר הביטחון, עמיר פרץ, בוועדת החוץ והביטחון בכנסת: "נתתי הוראה, שאם התהליך המדיני לא יוביל לשום מקום, צה"ל ישתלט על אזורי השיגור כדי להוציא את אזרחי ישראל מהמקלטים". לדבריו, "אנו באחד השלבים המכריעים ביותר של המלחמה הזאת ואנחנו לא מכנים זאת יותר כמבצע צבאי אלא כמלחמה. ההחלטה החשובה ביותר שעומדת בפנינו היא להפסיק את ירי הקטיושות על ערים ויישובים ישראלים".



באמ"ן מעריכים: מהלך עד הליטאני יפחית הירי ב-80%



במטכ"ל מעריכים, כי בקרוב ייתן הדרג המדיני אישור להרחבת המבצע הקרקעי בלבנון. עם זאת, הקצינים ממתינים לראות כיצד תתקבל היוזמה החדשה של ממשלת לבנון לפריסת 15 אלף חיילים מצבאה בדרום.



בצה"ל מתחזקת הדעה, שלפיה נדרשת הכנסת כוחות גדולים לאזור שבין הקווים שמחזיק הצבא כעת (החופפים לערך את קווי אזור הביטחון שפונה ב-2000) לבין נהר הליטאני.



באמ"ן מעריכים, כי מהלך התקפי באזורים אלה יקטין בצורה ניכרת את ירי הקטיושות קצרות הטווח ויפגע ברוב המחסנים של הארגון, שהזיזם סמוך יחסית לגבול עם ישראל. גורם בכיר במטכ"ל אמר אמש ל"הארץ" כי "אם נשב באזור הזה, נוכל לסכל לפחות 80% מירי הקטיושות". צה"ל סבור כי בידיו מענה טוב יותר לרקטות לטווח הבינוני והארוך - וכי חיל האוויר מצליח לפגוע ברוב המשגרים שלהן, מיד לאחר שנעשה מהם ירי.