מדינת קראלה בהודו אסרה ייצור ומכירה של קוקה קולה, פפסי קולה וספרייט בתחומה

מדינת קראלה (Kerala), השוכנת בקצה הדרום מערבי של הודו, אסרה היום על ייצור ומכירה בתחומה של קוקה קולה, פפסי קולה, ספרייט ומשקאות קלים נוספים המיוצרים על ידי חברות בנות של ענקיות המשקאות האמריקאיות קוקה קולה (סימול KO) ופפסיקו (סימול PEP).



ארבע מדינות בהודו - ראג'סטן, גוג'אראט, מדיה פרדש וצ'אטיסגאר - אסרו עד כה על מכירת קוקה קולה, פפסי קולה ומשקאות קלים נוספים בבתי ספר, אוניברסיטאות ומשרדי ממשלה, לאחר שממצאי בדיקות שפירסם בשבוע שעבר מכון מחקר עצמאי בניו דלהי, הראו כי משקאות אלו הכילו שאריות חומרי הדברה. עם זאת, מדינת קראלה היא הראשונה שהטילה איסור מוחלט על ייצור ומכירה של המשקאות.



ההחלטה עשויה לפגוע במכירותיהן של קוקה קולה ופפסיקו בהודו. שתי החברות חולשות ביחד על קרוב ל-80% משוק המשקאות הקלים ההודי, המסתכם ביותר מ-2 מיליארד דולר בשנה.



בדיקה שערך המרכז למדע וסביבה (CSE), מכון מחקר עצמאי בניו דלהי, העלתה כי בדוגמיות של משקאות קוקה קולה ופפסי קולה נמצאו שאריות חומרי הדברה ברמה גבוהה פי 24 מהמותר בחוק. אין זו הפעם הראשונה שענקיות המשקאות האמריקאיות עומדות בפני טענות בהודו בדבר חומרי הדברה במוצריהן. בדיקה דומה שערך CSE לפני שלוש שנים מצאה חומרי הדברה ברמות של פי 36 ופי 30 מהמותר בחוק, במשקאות פפסיקו וקוקה קולה בהתאמה.



הבדיקה שערך CSE הקיפה 57 דוגמיות של 11 מותגי משקאות קלים מתוצרת קוקה קולה ופפסיקו בהודו. צריכה ממושכת של החומרים שנמצאו במשקאות עלולה לגרום לסרטן, לפגמים מולדים בתינוקות ולנזקים למערכת העצבים, כך נאמר בדו"ח של CSE. שתי החברות הכחישו את הטענות, ומסרו כי משקאותיהן המיוצרים בהודו עומדים בתקנים הנדרשים.



בית המשפט העליון של הודו הורה בסוף השבוע לקוקה קולה ופפסיקו לחשוף את הרכיבים של המשקאות הקלים שהן משווקות במדינה, על רקע טענות כי המשקאות כוללים רמות גבוהות של חומרי הדברה.



קוקה קולה, המחזיקה 27 מפעלים ברחבי הודו, נתונה בשנים האחרונות לביקורת גוברת והולכת במדינה, על רקע טענות כי מפעליה גורמים למחסור חמור במים, לזיהום האדמה ולזיהום מקורות מים - טענות שהחברה מכחישה נמרצות. בקיץ שעבר הורתה הרשות לבקרת זיהום סביבתי במחוז קראלה על סגירת אחד ממפעליה הגדולים ביותר של קוקה קולה בהודו, בעקבות זיהום מי שתייה כתוצאה מפעילותו. סגירת המפעל באה לאחר הפגנה רצופה בת שלוש שנים של תושבים מקומיים מול שעריו. טענות דומות נשמעות גם נגד עשרות מפעליה האחרים של קוקה קולה בהודו.



מוקדם יותר השנה פתחה משטרת הודו בחקירה נגד חברת ביקבוק של משקאות קוקה קולה, בעקבות מותו של ראש המועצה בכפר במדינת טאמיל נאדו בדרום הודו, אשר הוביל את המאבק נגד הקמתו של מפעל ביקבוק של החברה בכפר. מתנגדי התוכניות להקמת המפעל בכפר טענו כי הקמתו תחריף את בעיית המחסור במי שתייה בכפר ותגרום לזיהומם.



לפי החשד, הפעילו נציגי חברת הביקבוק לחצים כבדים על ראש המועצה, ו. קאמסאן, לחזור בו מהתנגדותו לתוכנית להקמת המפעל בכפר, לאחר שבאוגוסט קראה מועצת הכפר לביטול התוכנית. מתלונה שהגישה אלמנתו של קאמסאן למשטרה, עולה כי למחרת ההחלטה הוא נחטף על ידי נציגי החברה, שאילצו אותו לשתות אלכוהול למרות שסבל ממחלת כבד קשה. לאחר שחרורו אושפז קאמסאן בבית חולים, וכעבור יומיים מת. עם זאת, מועצת הכפר המשיכה לדבוק בהתנגדותה לתוכנית להקמת המפעל, וביום שישי שעבר קיבלה החלטה נוספות הקוראת לממשלת טאמיל נאדו לבטל את הרישיון שניתן להקמתו.



לנוכח הביקורת, נוקטת החברה בצעדים להשתקת המבקרים. כך למשל, בקיץ שעבר איימה קוקה קולה בתביעה משפטית נגד צלם הודי שהשתמש בלוגו של החברה במסגרת שלט חוצות שהציב בעיר מדרס בדרום הודו, אשר בו טען כי פעילותה גורמת למחסור במים ולזיהומם. לאחר הצבת השלט, שהציג שורה של כדי מים ולצידם משאבת מים ידנית, כאשר ברקע מופיע הלוגו של קוקה קולה, איימה החברה על הצלם בתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, אם לא יסיר באופן מיידי את הכרזה ויפרסם התנצלות.



בשנה שעברה פתחו איגודים מקצועיים ואוניברסיטאות ברחבי העולם בקמפיין נגד קוקה קולה, אשר הולך ומסתמן כמסע הציבורי האנטי-תאגידי הגדול ביותר מאז הקמפיין נגד יצרנית נעלי הספורט נייקי בסוף שנות ה-90. המסע הציבורי נגד החברה - במסגרתו הודיעו עד כה כעשרים מוסדות אקדמים גדולים בארה"ב, בהם אוניברסיטאות ניו יורק ומישיגן, על החרמת משקאות החברה, ואשר אליו הצטרפו שורת איגודים מקצועיים, בהם איגוד עובדי הפלדה של ארה"ב ואיגוד יוניסון, שהוא האיגוד המקצועי הגדול ביותר בבריטניה - בא על רקע טענות כי מפעלי החברה בהודו גורמים לדלדול מקורות מים וזיהומם; כמו גם על רקע האדישות שהפגינה החברה ביחס לרציחתם של חברי ועדי עובדים במפעלי ביקבוק שלה בקולומביה.



הביקורת נגד ענקית המשקאות המסוכרים אינה מוגבלת רק למדינות מתפתחות. טענות בדבר תרומת משקאותיה להשמנת יתר ורמות גבוהות של קפאין בקרב ילדים בארה"ב גרמו בחודש מאי ליצרניות המשקאות הקלים הגדולות בארה"ב, בהן קוקה קולה, להסכים להפסיק כמעט לחלוטין את מכירתם של משקאות אלו בבית ספר יסודיים ובחטיבות ביניים.