אתמול בשעות הבוקר לפי שעון ניו יורק נעצרו שניים מבכירי - דיויד קרינברג וויליאם סורין - על ידי הבולשת הפדרלית (FBI) לאחר שהוגש נגדם כתב אישום בפרשת האופציות. הנעלם הגדול של הפרשה עד כה, הוא לאן נעלם קובי אלכסנדר - מייסד קומברס והמנכ"ל והיו"ר שלה מתחילת שנות ה-80' ועד מאי האחרון. שמו של אלכנסדר מוזכר במקום הראשון על פני שער של כתב תביעה פלילית בת 50 עמודים, שהוגשה אתמול על ידי התובע של מזרח מדינת ניו יורק. על פי דיווחים בארה"ב, הוא לא התייצב למעצר.
העיתון "ניו יורק טיימס" כתב שלדברי מקור המקורב לחקירה, אלכסנדר הוא בגדר "נמלט" וכי עולה חשד שהוא נמלט מארה"ב לישראל או לגרמניה. אם אלכסנדר נמצא בישראל יש לכך השלכות מרחיקות לכת על הפרוצדורה המשפטית שתתנהל נגדו מעתה והלאה, כך מסביר עורך דין איתן מעוז, שותף במשרד עורכי דין זליגמן ושות', המתמחה בעבירות בדיני ניירות ערך ובדיני הסגרה.
השורה התחתונה של דבריו היא, שאם אכן אלכסנדר שוהה בישראל כעת, מצבו המשפטי טוב בהרבה ממצבו לו היה נעצר בארה"ב כמו עמיתיו, קריינברג וסורין. "אדם המגיע לארה"ב בעקבות הליכי הסגרה מישראל נמצא בסיטואציה משפטית נוחה בהרבה" אומר מעוז.
האמנה מיושנת
לדברי מעוז, אם אלכסנדר נמצא בישראל תוכל ארה"ב לבקש את הסגרתו מתוקף אמנה שנחתמה בין שתי המדינות בשנת 63'. יחד עם זאת, העניין אינו פשוט כלל. התהליך מתחיל בבקשת הסגרה שמגיש משרד החוץ האמריקאי למשרד החוץ הישראלי. הבקשה מועברת לפרקליטות המדינה בישראל, שעליה לבחון את התיק, העמוס בדרך כלל בעובדות ובתצהירים, ולהחליט האם להסגירו. בגלל הזמן הארוך שלוקח לעבור על התיק כולו, מלווה לרוב בקשת הסגרה בבקשת מעצר בישראל. אם הפרקליטות מחליטה שיש יסוד לעצור את "הנמלט", הוא עשוי לשבת במעצר עד 60 יום טרם הסגרתו.
כיצד נבחן התיק וכיצד מחליטים אם לקבל את בקשת ההסגרה? מעוז אומר כי שיש לבחון ראשית שני תנאים שצריכים להתמלא ביחד: האחד, אם העבירות המיוחסות מתיישבות עם העבירות המפורטות באמנה, והשנייה, אם הרף המינימלי לעונש על העבירות המפורטות בבקשת ההסגרה הוא שלוש שנות מאסר.
ולעניין אלכסנדר - במקרה של בקשת הסגרה צריך יהיה לבדוק אם עבירות ההונאה שבהן הוא מואשם מופיעות באמנה, וגם האם העונש עליהן הוא לפחות שלוש שנות מאסר. מעוז לא קרא את כתב האישום, אך לדבריו, הניסוח של העבירות באמנה כה מיושן, עד שהוא לא בטוח שהן כוללות את העבירות שבהן מואשם אלכסנדר. מעבר לכך, ישנם שלל תנאים מקלים. אם למשל, אלכסנדר שירת בצבא בתפקיד רגיש, אפשר להגדיר את הסגרתו כאירוע שפוגע באינטרסים של ישראל, ואז ייתכן שהוא לא יוסגר.
לדברי מעוז, האמנה תוקנה בשנים האחרונות והעבירות המאפשרות הסגרה הורחבו. עם זאת, עד כה היא אושררה על ידי הכנסת אך לא אושררה בארה"ב, כך שהתיקונים עדיין לא חלים.
היבט משפטי נוסף מתייחס לשאלה אם אלכסנדר הוא אזרח וגם תושב ישראל. במקרה כזה הוא עשוי להישפט בארה"ב אך לבקש לרצות את עונשו בישראל. אלכסנדר אמנם חי בארה"ב כבר שנים רבות, אך לדברי מעוז מבחינה משפטית הוא עשוי עדיין להיקרא "תושב ישראל".
לדברי מעוז, אם אלכנסדר נמלט לגרמניה, והוא מחזיק בידו אזרחות גרמנית, הוא לא יוסגר לארה"ב מאחר שגרמניה אינה מסגירה את אזרחיה. "אם אין לו אזרחות גרמנית, עדיף לו להיות בישראל".