"בעלי עסקים מוטרדים מבעיית הצ'קים החוזרים לא פחות מאיום הקטיושות"

הרדן, מקימת גינות הנוי מקיבוץ יסעור, מפגינה יוזמה. היא מעידה על עצמה שעברה כבר את ההלם הראשוני של אובדן הזמנות כתוצאה מהמלחמה, ועתה היא מתכננת את צעדיה לקראת היום שבו יחזור השקט לאזור. "אני כבר עורכת מיפוי של חוג הלקוחות ויום יומיים אחרי שתסתיים המלחמה, אעבור מבית לבית - ממש כך", אומרת הרדן. "אצטרך להיות אקטיווית ולא להמתין שאנשים יפנו אלי. אני כבר חושבת על עלונים שאפיץ בתיבות הדואר ביישובים של המעמד הבינוני-הגבוה ואתקשר לחברות בנייה כדי להציע להן שאבצע עבורן עבודות גינון, על אף שבעבר הן דחו אותי. גם שיתוף פעולה עם שיפוצניקים בא בחשבון. אהיה חייבת לפעול מיד עם ההכרזה על הפסקת אש, כי אני עסק של איש אחד, המחזיק את עצמו כרגע בציפורניים. אין לי רזרבות והכסף מהעבודה הראשונה שאקבל חייב להיכנס מיד לחשבון הבנק".



לדבריה, היא חוששת שבתום המלחמה ללקוחותיה הפוטנציאליים לא יהיו די אמצעים כספיים להקמת גינות נוי חדשות - שהרי מדובר בסוג של מותרות. מצד שני, היא רוצה להאמין שהלקוחות דווקא ירצו לטפח גינות נאות כדי להשכיח מעצמם את מוראות המלחמה.