מחקר: רק שליש משעות העבודה הן אפקטיוויות

מאת חיים ביאור

זמן העבודה האפקטיווי מהווה רק שליש מסך השעות שבהן עובדים שוהים במקום עבודתם - כך אומרת פרופ' אמירה גלין מהפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. זמן עבודה אפקטיווי מוגדר כפרק הזמן שבו המעסיק נהנה באופן ממשי מתפוקת העובד. לפי הגדרה אחרת, מדובר בפרק הזמן שבו יעילות העובד גבוהה יותר מאשר יעילותו בשעות העבודה האחרות.

"הזמן שבו נעשית עבודה אפקטיווית מתרחש בדרך כלל בשעות שבהן קיים עומס בעבודה", אמרה גלין. "למשל כשמרכזנית צריכה לנתב שיחות רבות, כשמחסנאים צריכים לקלוט או להוציא סחורה בכמות גדולה בפרק זמן קצר, או כשעל כתפי מנהל חשבונות המטלה להוציא מספר גדול של דיווחי מס".

לעומת זאת, השעות שהן מעבר לשליש האפקטיווי מאופיינות בעומסי עבודה נמוכים. לדברי גלין, בשעות אלה העובדים נוטים להקדיש זמן לאכילה, מנוחה, פטפוט בטלפון ובאחרונה גם גלישה באינטרנט לאתרים שאין קשר בינם לבין תחום הפעילות של החברה.

לדברי גלין, אחד הגורמים העיקריים לצמצום זמן העבודה האפקטיווי הוא נוהגן של חברות לאפשר לעובדיהן לעבוד שעות נוספות. "העובדים בחברות אלה אינם אפקטיוויים בעבודתם בשעות הרגילות, ונוטים לבזבז זמן באותן שעות", היא אומרת. "גם את זמן השעות הנוספות העובדים 'מורחים', מכיוון שהם מעוניינים לעבוד שעות נוספות רבות ככל האפשר - ולהגדיל את הכנסתם. זאת, הואיל והשכר המשולם עבור עבודה בשעות נוספות גבוה פי 1.5 מהשכר עבור שעות רגילות".

לדבריה, מבחינת המעסיק ההפסד בגין עבודת שעות נוספות הוא כפול, בשל העובדה שהתשלום גבוה יותר והשעות הן בלתי אפקטיוויות. "בזמן עבודת השעות הנוספות, העובדים כבר עייפים מכל היום. בנוסף לכך, השעות הנוספות מבוצעות בדרך כלל מחוץ לשעות העומס בחברה, מה שהופך את האפקטיוויות שלהן לפחותה", אומרת גלין.

גלין מציעה שתי שיטות להגדלת האפקטיוויות של העבודה: על פי הראשונה, החברה צריכה לקבוע מכסת שעות עבודה שנתיות שאין לחרוג ממנה. "ההנהלה יודעת מתי החברה נתונה בעומס עבודה ומתי לא, ולכן בתקופה של שפל בגלל מיעוט הזמנות, אפשר לשחרר את העובדים מדי יום כבר אחרי ארבע שעות עבודה. "אין צורך שהעובד ימלא את מכסת שמונה שעות העבודה הרשמית, כאשר חלק מהזמן עובר עליו בבטלה".

לפי שיטה זו העובד יקבל את שכרו הרגיל, אף שעבד פחות שעות. "לעומת זאת, בתקופה של עומס, על העובדים להמשיך לעבוד גם מעבר לשמונה השעות הקבועות וגם במקרה זה העובד יקבל את שכרו הרגיל ולא מעבר לכך", אמרה גלין.

לפי השיטה השנייה, החברה תוסיף משמרות לזמני העבודה הלא קונוונציונליים. "אם בחברה נהוגות שלוש משמרות, בזמן של עומס בעבודה יש להוסיף משמרות שיעבדו במקביל. כשהעומס יחלוף, העובדים יחזרו למספר המשמרות הרגיל ורובם יהיו רשאים ללכת הביתה מוקדם מהרגיל. כך לא תתפתח תרבות עבודה קלוקלת, שבה עובר זמן העבודה בעיסוקים צדדיים".