בעמק הסיליקון תולים תקוות בחינוך

מאת ג'ון מרקוף, מאט ריכטל וג'ודית דוברזינסקי

אומנם כלכלת ארה"ב סובלת לעת עתה רק מהאטה, אך תעשיית טכנולוגיית המידע שקעה במיתון, ובאופק אין סימנים להתאוששות. ובעמק הסיליקון, שנודע ברוח יזמות ובקדחת דוט.קום, מצב הרוח שפוף.

באחרונה התכנסו ארבעה מוותיקי העמק - מנכ"ל אינטל קרג בארט; היזמת הסדרתית ג'ודית אסטרין, המכהנת כעת כמנכ"ל פאקט דיזיין (Packet Design); מנכ"ל ליברייט טכנולוג'יס (Liberate Technologies), מיצ'ל קרצמן; ויו"ר ומנכ"ל נובל (Novell) וגוגל (Google) אריק שמידט - לדון במצב תעשיית ההיי-טק. בנוסף לניהול החברות, יושבים הארבעה במועצות המנהלים של שמונה חברות אחרות.

עשייה, בעיה שלא תיפתר, ככל הנראה, בטווח הקצר. כמו כן, הועלו סוגיות כמו קניין רוחני, היעדר עניין בטכנולוגיה בקרב סטודנטים אמריקאים והיעדר עניין בטכנלוגיות חדשניות בעמק הסיליקון עצמו, תסכול מפעילותם של אנליסטים בוול סטריט ואפילו חוסר היכולת לקבל שירות אינטרנט מהיר (בפס רחב) בבית.

מתי תסתיים ההאטה?

בארט: אני יותר מודאג מכך שהפעילות הכלכלית בכל העולם מאטה, מאשר ממה שקורה בעמק הסיליקון או בארה"ב. אמנם כלכלת ארה"ב סובלת מחולשה, וכך גם באירופה. באמריקה הלטינית המצב יותר טוב, וכך גם בסין ובהודו. אבל סה"כ הפעילות הכלכלית בעולם הרבה יותר איטית כעת מאשר לפני תשעה חודשים.

קרצמן: בעקבות צמיחה מהירה מאוד נוראה. רבים מאיתנו נזכרים כעת כיצד מנהלים עסקים בעתות של האטה, אבל אף אחד לא מתנהג כאילו "סוף העולם".

אסטרין: אני חושבת שחמש השנים החולפות היו אנומליה. כמה טכנולוגיות - מחשבים אישיים, טלפונים סלולריים והאינטרנט - יצרו את הבום הזה, והוא לווה בתגובות מוגזמות ובהתלהבות יתר. מה שקורה עכשיו הוא תגובה מוגזמת לתגובה המוגזמת הקודמת.

הסיבה שקשה להתמודד עם כך היא שתעשיית הטכנולוגיה מאוד צעירה - מנהלים, חוקרים, אנליסטים, משקיפים ועיתונאים מעולם לא חוו האטה. הם החלו את הקריירה לפני עשר שנים.

שמידט: ייתכן שהמצב עוד יותר חמור מכפי שאנחנו מוכנים להודות. בתעשיית הטלקומוניקציה נבנו יותר מדי רשתות, במימון יצרניות הציוד. שוק המחשבים האישיים הגיע לרוויה, לפחות בכמה פלחים חשובים שלו. מערכת ההפעלה חלונות XP אמורה להיות הדבר הגדול הבא, אבל בינתיים הפיסיקאים המדהימים של אינטל ממשיכים לפתח מיקרו-מעבדים יותר ויותר מהירים, כשלא ברור שיש לכל אלה ביקוש שמצדיק אותם מבחינה כלכלית. בקיצור, היישום הגדול הבא עדיין לא התגלה.

בנוסף, האינטרנט יצר ציפיות גדולות, כי כולם ראו בו טכנולוגיה מהפכנית. אבל ההשקעה בכל הרמות - תוכנה, חומרה, תשתית (סיבים אופטיים) - היתה גדולה מדי, ויעבור זמן רב עד שהביקוש ידביק את הקיים. לכן אני חושש שההאטה תהיה יותר ארוכה מכפי שאנחנו מוכנים להודות.

בארט: אמנם היתה השקעת יתר בתשתיות, אבל אנחנו לא מסוגלים לקבל פס רחב בבית.

אסטרין: דרך כלל בעתות האטה, הגאולה היא טכנולוגיה חדשה, משהו מהפכני. ב-5 השנים הבאות יכולו שיפורים, במיוחד באינטרנט, זהו תהליך הדרגתי, לא מהפכני. אין כרגע משהו כמו הטלפון הסלולרי או המחשב האישי שיצעיד אותנו קדימה.

שמידט: היה דבר כזה. לרוע המזל, קראו לו נאפסטר. נאפסטר משכה 50 מיליון משתמשים בתוך ששה חודשי פעילות. אם זה לא יישום מהפכני, אני לא יודע מהו יישום כזה. אבל לנאפסטר היתה בעיה קטנה - הפעילות שלה לא חוקית.

אסטרין: יותר מדי דברים נעשו ב-5 השנים האחרונות מבלי לחשוב על רווחים. ונאפסטר - כבר בתחילת הדרך היא רצתה להגיע לסופה, כלומר להנפקה.

שאלה: כיצד מתייחס יזם שרוצה לפעול בתחום התוכן לקניין רוחני? האם המודל שלו חייב להיות מושתת על ההנחה שמידע ניתן בחינם?

קרצמן: בסביבה כלכלית דרוויניסטית כדאי להניח ש"חינם" לא מבטיח "איכות גבוהה". לכן אם מישהו מקים עסק מבוסס-תכנים, עליו ליצור תכנים מקוריים שאנשים יהיו מוכנים לשלם עליהם. אם הוא מתכנן להפיץ מחדש תכנים של גוף אחר, הוא חייב להוסיף ערך לתכנים האלה.

שאלה: מה אומרים ל-40 מיליון ילדים שלוקחים מוצר, הופכים אותו לנתונים וסוחרים בו בחופשיות?

אסטרין: חייבים ללמד אותם ערכים. אפשר להיכנס לכל חנות ולגנוב משהו, אבל רוב הילדים לא עושים את זה. חייבים לגדל דור ילדים שמבין שגם אם גונבים סרט באמצעות האינטרנט, לדוגמה הסרט "פרל הרבור", זו גניבה.

קרצמן: חייבים להבטיח שפעילות חוקית תהיה פשוטה וקלה יותר מפעילות לא חוקית. בארט: חייבים להבין מהי יצירת קניין רוחני, וכיצד מגנים עליו. אם אין לך אפשרות להגן על משהו שיצרת, החברה קורסת.

שאלה: האם כל זאת יסתדר בלי חקיקה חדשה?

שמידט: החוקים הקיימים מספיקים בהחלט כשאוכפים אותם, לפחות במדינות המערב. במדינות עולם שלישי המצב שונה. חייב להיות פרוטוקול או תקן לשיווק ומכירת טכנולוגיה. יש ביקוש עצום לשירות מנויים "אכול-כפי-יכולתך" של תכנים. אנשים לא רוצים לשלם 5 דולרים לאתר זה, ועד 7 דולרים לאתר אחר. הדבר הבא הוא "אגרגטורים". ייתכן שהאגרגטור החדש יהיה דומה לשירות ארכיון העיתונים וכתבי העת לקסיס-נקסיס, שהוקם לפני 20 שנה, וייתכן שהוא ייראה אחרת.

כדי שזה יקרה דרוש לחץ על יוצרי הקניין הרוחני כך שישתמשו במערכת אחידה. תמיד יהיה שיעור מסוים של גניבות. זה מה שקרה בתעשיית התוכנה לפני עשר שנים - אנשים העתיקו תוכנות. אבל רוב האנשים לא עשו את זה. ולכן המודל הזה עבד.

אסטרין: דרושה טכנולוגיה חדשה שתאפשר אכיפה. כלומר, דרך להגן על קניין רוחני כך שרוב האנשים לא יגנבו. לשם כך, תעשיות הבידור והטכנולוגיה חייבות לשתף פעולה.

שאלה: מה קורה בוואשינגטון? מה בדבר מדיניות חשובה?

בארט: חינוך. אנחנו מרבים לדבר על אינטרנט חופשי ועל הגנה על קניין רוחני. אבל הממשל נחוש שלא להטיל מסים על עסקות באינטרנט, ולדעתי הוא שולח מסר לא נכון. יש פעילות רגולטורית נחושה, במיוחד בענייני פס רחב והקילומטר האחרון לבית הלקוח. אבל השקעה בחינוך הרבה יותר חשובה.

אסטרין: כתעשייה, אסור לנו לקפוץ למסקנה שהמ