חוות דעת: בעבודת סוכני הביטוח קיים ניגוד עניינים מובנה

מאת חיים ביאור

כאשר סוכני ביטוח מתפקדים הן כיועצים והן כמנהלי הסדר (מבצעי העבודה האדמיניסטרטיווית של תפעול ההסכמים) נוצר בתפקידם ניגוד ענייינים מובנה - כך עולה מחוות דעת של חברת אקט שירותים אקטואריים שבבעלות יעקב אנטלר.

חוות הדעת הוגשה להנהלות של עשר חברות ותיקות המעסיקות יותר מ-2,000 עובדים כל אחת, ולחברות היי-טק שחוסכות עבור עובדיהן במסלולי חיסכון של חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל מפעליות. לפי חוות הדעת, מרבית החברות מתוך עשר החברות האלה מנהיגות הסדרי ביטוח שאינם הגיוניים מבחינתן. חוות הדעת היא כללית ואינה מביאה בחשבון מקרים פרטיים, שלגביהם עלולה להיות מחלוקת מקצועית בין המומחים.

מבדיקה שנערכה עלה כי עובדים ששכרם החודשי נמוך מ-4,500 שקל, מרביתם עולים חדשים, בוטחו בביטוח מנהלים אף שעדיף היה לבטחם בקרן פנסיה.

זאת, משום שקבוצות עובדים גדולות הצטרפו לקרן פנסיה חדשה, ולאחר כמה חודשים חזרו להיות מבוטחים בביטוחי חיים או בביטוחי מנהלים.

ברוב החברות שנבדקו לא נמצא תיעוד לייעוץ שניתן לעובדים לפני שהחליטו על מסלול חיסכון: התשובה הרווחת שניתנה לשאלת נציגי אקט כיצד הוחלט על סוגי הביטוח שהוצעו לעובדים היתה "זו היתה בחירתו של העובד". מנגד, העובדים השיבו שהם פעלו לפי הסבר שקיבלו מנציגי החברה, מתוך אמונה שההכוונה שקיבלו ניתנה לטובתם.

לפי חוות הדעת, שלושה גורמים מרכזיים מסייעים לעובד בתהליך קבלת ההחלטה באיזה מסלול ביטוחי לבחור: סוכן הביטוח, יועץ השכר והפנסיה ומנהל ההסדר. לכל אחד מאלה תפקיד עצמאי ומוגדר היטב. הבעיה נוצרת כאשר סוכן הביטוח ממלא גם את התפקידים של יועץ השכר ומנהל ההסדר.

לדברי אנטלר, מקור הבעיה בניגוד אינטרסים מובנה שבין תפקיד הסוכן לבין תפקידי היועץ ומנהל ההסדר הוא כאשר כל אחד מגורמים אלה מתוגמל בשיטה שונה. "המפגש בין סוכן הביטוח לבין הלקוח אינו פשוט", אומר אנטלר.

"מדובר ברכישת מוצר מופשט שיניב את פירותיו לאחר תקופת זמן ארוכה מאוד. יש לזכור שקיים פער עצום בידע ובניסיון בין סוכן הביטוח לבין הלקוח.

"האחרון נדרש לבחור בין קבלת סכומים חד-פעמיים גדולים שמציעים ביטוחי מנהלים וקופת גמל למשל, לבין זרמי כספים חודשיים לאורך זמן שמציעה קרן פנסיה, כאשר הסכומים אינם ודאיים אלא בהסתברות מסוימת".

לדבריו, כאשר סוכן הביטוח מתפקד גם כיועץ מומחה וגם כמנהל ההסדר, קיים חשש סביר לניצול לרעה של הלקוח על ידי הסוכן, וזאת בשל התמריץ הכספי שיש לסוכן לעשות זאת. "הסוכן מקבל בדרך כלל תמריץ גדול יותר כאשר הוא מבטח את העובד בחברת ביטוח - ולא בקרן פנסיה, גם כאשר טובת העובד היא שיבוטח בפנסיה מקיפה", אמר אנטלר. "העובדה שהסוכן אינו מציג בפני העובד מידע שיש בידיו על מוצרי חיסכון מתחרים לאלו שהוא מבקש לשווק, מצביעה על כך שאין מדובר ביועץ אובייקטיווי נטול אינטרסים".

בחוות הדעת כמה המלצות להסדרת תחום הייעוץ הפנסיוני. לפי חוות הדעת יש לקבוע כי ייעוץ פנסיוני יינתן רק על ידי מי שהוסמך לכך וכי יש לנסח קוד אתי שיאושר על ידי אגף שוק ההון במשרד האוצר. בנוסף יש לקבוע כי יועץ יפרט את גובה שכר הטרחה שהוא אמור לקבל עבור הייעוץ; את העמלה שהוא צפוי לקבל בגין רכישת פוליסות כלשהן על ידי העובד או בגין הצטרפות העובד לתוכנית ביטוח או תוכנית פנסיה; את הקשר הישיר או העקיף שהוא מקיים, אם הוא מקיים, עם הגופים הפיננסיים שעליהם הוא ממליץ; ואת ניגודי העניינים, הישירים או העקיפים, שיש לו או עלולים להיות לו עם גופים פיננסיים כלשהם.