אדם רויטר: קיצוץ בתקציב המשרדים הוא טעות חמורה; זה הזמן להכניס יד לכיס ולממן את הוצאות המלחמה מהגירעון

"יש פה מלחמה נוספת והיא מלחמה כלכלית, שבה חייבים לנצח על מנת שלא נכנס בחזרה למיתון", כך אומר מנכ"ל חיסונים פיננסיים, ד"ר אדם רויטר. "פקידי האוצר מציעים את הפתרון הלא נכון בזמן הלא נכון. זה לא הזמן לקיצוצים והם עלולים לגרור בעוולתם את המשק למיתון", כך טוענים ד"ר אדם רויטר ופתחיה בר שביט מחברת הייעוץ.



רויטר ובר שביט טוענים שהמדיניות הכלכלית הנדרשת בעקבות מלחמת לבנון צריכה להיות מרחיבה ולא מצמצמת. אין לבצע קיצוצים בתקציב, אלא להרחיבו, על ידי חקיקה מתאימה עוד בשנת התקציב הנוכחית.



"אין צורך לפחד מבריחת המשקיעים הזרים. אם הם לא ברחו כשנפלו טילים על חיפה, הם לא יברחו אם הממשלה תגדיל את תקציביה כדי לשמור על המומנטום של הצמיחה במשק. האיתנות הפיננסית ודירוג האשראי של ישראל בכל מקרה לא יפגעו". רויטר מסביר כי לפני שלוש שנים, בזמן מלחמת המפרץ השנייה, היה דירוג האשראי של ישראל -A והדירוג הזה נותר גם היום, כשהמצב טוב בהרבה.



הפתרון, על פי רויטר, הוא ביישום מדיניות מרחיבה בתחום הפיסקאלי (התקציב) ונייטרלית בתחום המוניטרי (ריבית). התרגום הכמותי: עוד ב-2006 יש לאפשר גרעון של כ-2% מהתוצר, תוך הסרה מתאימה של המגבלה על הגידול בהוצאה התקציבית. ב-2007 יש לאפשר גרעון של 3% מהתוצר, תוך גידול של 3% בהוצאות. בתחום המוניטארי יש להימנע מהעלאת ריבית נוספת ולבחון אפשרות להורדתה, כאשר הריבית בארה"ב תתחיל לרדת. "זהו גם מאבק למען שימור הסנטימנט החיובי במשק, שיתמוך בביקושים המקומיים והחיצוניים ומחויב בהתערבות ממשלתית" אומר רויטר.



"אין ספק שיש צורך בכסף על מנת לשקם את נזקי המלחמה, אבל אסור שהוא יגיע מקיצוץ במשרדים או באמצעות העלאת מיסים", אומר רויטר. "זה הזמן להכניס את היד לכיס ולהוציא כסף, כאשר בפועל מדובר בהגדלת הגירעון או לחליפין גיוס כסף באמצעות הנפקת אג"ח בשוק המקומי". אפשרות שנייה שמעלה רויטר היא להגדיל את החוב החיצוני: "גם אם החוב החיצוני יגדל במעט לא יקרה נזק, ויהיה אפשר לטפל בעניין בשנים הבאות".



"אסור שהאוצר יתעלם ממצב הרוח הלאומי - חייבים לפצות את הצפון מיידית, אבל אסור שזה יקרה דרך העלאות מיסים וקיצוצי תקציב. עד עתה היינו בעודף תקציבי ויש מאיפה להביא, המימון לגידול בהוצאות הממשלה יכול לבוא מהגדלת החוב הפנימי או החיצוני - יש לכך הצדקה מלאה בעקבות המלחמה", מוסיפים רויטר ובר שביט. "להערכתנו מדיניות כלכלית זו תתרום רבות לשיקום מהיר של הכלכלה ושל הסולידאריות החברתית; תרומה אשר תפצה ומעבר לכך, לעומת המחיר הכרוך בריכוך מתבקש במדיניות התקציבית".