גריגורי פרלמן, הידוע בקרב חבריו כ"גרישה", הוא אולי האיש הפיקח ביותר בעולם. גאון מתבודד, שהדהים את העולם האקדמי, כאשר הודיע כי פתר את אחת הבעיות הקשות ביותר במתמטיקה. הוא נחשב כמועמד וודאי לזכיה ב"פרס נובל" של המתמטיקה על עבודתו בנושא צורות אפשריות של היקום. אבל רווחות שמועות שהמתמטיקאי הרוסי המבריק ידחה את הבעת ההוקרה הגדולה ביותר שעמיתיו יכולים להעניק.
מאז שפרלמן פירסם ב-2002 את פתרונו להשערת פואנקארה בת מאה השנה, טובי המוחות האקדמיים בדקו את עבודתו. אך איש לא הצליח למצוא בה כשל, והולך וגובר הקונצנזוס שפרלמן אכן פיצח את הבעיה. על פי השמועות ב-22 באוגוסט הוא יזכה במדליית פילדס. אבל אפילו על פי קנה המידה של גאונים מתמטיים אקסנטריים כמו ג'ון נאש, שתואר בסרט "נפלאות התבונה", ד"ר פרלמן נחשב "לא קונוונציונלי".
פרלמן דחה פרס בסך מיליון דולר שהוצע על ידי מכון קליי למחקר מתמטי בארצות הברית. המכון הציע להעניק לו סכום זה אם תוכח נכונות טענתו. עולם המתמטיקה רוחש שמועות שגם אם תוצע לו מדליית פילדס היוקרתית הוא לא יקבל אותה. המדליה תוענק בשבוע הבא בכנס המתמטיקה העולמי במדריד, אך כרגע לא ברור אם פרלמן יטרח להגיע לכנס. במדלית פילדס, הפרס הגבוה ביותר בתחום, יכולים לזכות מתמטיקאים שעוד לא מלאו להם 40 ביום הפתיחה של שנת הפרס. לפרלמן מלאו 40 ביוני, כך שזו השנה האחרונה שבה יוכל לזכות בפרס זה.
בעבר, פרלמן סרב לקבל פרס מהחברה המתמטית האירופית. על פי השמועה נימוקו היה שאינו מאמין כי ועדת הפרס היתה בעלת כישורים מספיקים לשפוט את עבודתו. "הוא לא רוצה להיות מעורב בטקסים, פאר והערצה עיוורת, אבל הוא מגיע לקיצוניות כזו, שאנשים עשויים לראותה כלא לגמרי שפויה" אומר ארתור ג'אפה, מאוניברסיטת הרווארד המגדיר את פרלמן כ"אדם לא קונווציונלי".
פרלמן מסרב להתראיין ופרטים מעטים ידועים על חייו. הוא נולד ב-13 ביוני 1966 ובגיל צעיר נרשם ללימודים בבית ספר בסנט פטרסבורג, המתמחה במתמטיקה ופיסיקה מתקדמות. בגיל 16 זכה במדליית זהב, כשהשיג תוצאה מושלמת באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית, תחרות לתלמידים מוכשרים. לאחר שקיבל דוקטורט מהאוניברסיטה הממלכתית של סנט פטרסבורג, עבד במכון המתמטיקה סטקלוב, לפני שעבר לארצות הברית בשנות ה-80 המאוחרות ועבד באוניברסיטאות שונות. הוא חזר לסטקלוב לפני עשר שנים כדי לעבוד על ההוכחה שלו להשערת פואנקארה.
פרלמן הכה את עולם המתמטיקה בהלם בשנת 2002 כאשר פירסם את החלק הראשון בעבודתו על בעיה שניסח המתמטיקאי, הפיסיקאי והפילוסוף הצרפתי אנרי פואנקארה ב-1904. ההשערה, שאנשים שאינם מתמטיקאים מתקשים אפילו להבינה, שימשה אתגר לכמה מהמוחות הגדולים ביותר במאה ה-20. היא עוסקת בגיאומטריה של מרחבים רב מימדיים והיא מפתח לתחום הטופולוגיה. פרלמן אומר כי פתר גירסה כללית יותר של הבעיה המכונה השערת הגיאומטריות של תרסטון, שהשערת פואנקרה היא מקרה ספציפי שלה. "זו בעיה מרכזית גם במתמטיקה וגם בפיסיקה משום שהיא חותרת להבין מה עשויה להיות צורת היקום", אמר מרקוס די סוטוי מאוניברסיטת אוקספורד. "רבים הכריזו שיש להם הוכחות של הבעיה הזו והן התגלו כלא נכונות".
אפילו הדרך שבה פירסם את ההוכחה, לאחר שמונה שנות עבודה, היתה יוצאת דופן. במקום לפרסם אותה בכתב עת מדעי, שמאמריו כפופים לבדיקה ולביקורת של מתמטיקאים אחרים, הוא שיגר שלושה כתבי יד לארכיון אינטרנט של מאמרים בנושאי מתמטיקה ופיסיקה. "הוא פשוט שלח את המאמרים לאינטרנט ובעצם אמר 'זהו זה'", אמר נייג'ל היצ'ין, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד. "צריך היה עוד למלא את ההוכחה בפרטים רבים. ויש ברקע מידה מסויימת של התכתשות בשאלה מי היה הראשון שסיפק את הפרטים החסרים". המסמך האחרון, המעבה ומרחיב את הוכחתו, משתרע על לא פחות מ-473 עמודים.
על כף המאזניים מונחים יותר מאשר מוניטין והוקרה מקצועיים. בשנת 2000 הכריז מכון קליי בבוסטון, ארגון מחקר פרטי במתמטיקה, שישלם מיליון דולר לכל מי שיפתור אחת משבע בעיות שאותן הגדיר כ"בעיות המילניום". השערת פואנקארה היא אחת מהן, אבל פרלמן אמר שאינו מעוניין בכסף. לדברי מתמטיקאים רבים הפרס הגדול בשבילו הוא עצם הוכחת ההשערה, לכסף אין משמעות.
היסטוריה של בעיות
1900 - מתמטיקאי בשם הילברט מפרסם רשימה של 23 בעיות לא פתורות שפתרונן יתוו את דרכו של התחום במאה השנים הבאות.
2000 - מכון מתמטי מפרסם שבע בעיות בלתי פתורות. חלק מבעיות הילברט עדיין ברשימה, אך הפעם הציעו מיליון דולר למוצא הפתרון אשר יצעיד את התחום אל עבר העתיד.
המתמטיקאי מרוסיה מצא הוכחה אבל יוותר על המיליונים
גרדיאן
17.8.2006 / 16:59