בית המשפט המחוזי: ההחלטות מאסיפות עמיתי קופות הגמל של לאומי - מבוטלות

מאת רותם שטרקמן

שופט בית המשפט המחוזי, עודד מודריק, קבע בשבוע שעבר כי יש להחזיר צעד אחד לאחור את בקשת בנק לאומי בנוגע להעברת קופות הגמל שלו לניהול משותף תחת הגוף החדש, לאומי גמל - ולכנס אסיפות כלליות מחדש.

מודריק אמר כי "פגמים פרוצדורליים, בעלי חשיבות מרובה כופים אותי, בינתיים, להימנע מקבלת החלטה בבקשה לאישור ההסדר". עיקר הביקורת של השופט המחוזי נסבה סביב נוכחות העמיתים באסיפות, שכללה בעיקר את עובדי הבנק.

כזכור, חוק קופות הגמל - שהציע להפריד את ניהול קופות הגמל מהבנקים - נדחה. על פי החוק הקיים מחויבים הבנקים לבצע הפרדה כזאת רק בקופות החדשות. ואולם, ברוח החוק, לא מאפשר האוצר שינוי בתקנון

הקופות הקיימות אם לא יעברו שינוי ארגוני ומשפטי מקיף. בנק דיסקונט היה הראשון שיזם את ההפרדה גם לגבי קופות הגמל הוותיקות, והעביר את ניהולן לחברה הבת, דיסקונט קופות גמל.

15 קופות הגמל של בנק לאומי מנהלות נכסים בהיקף של 26.5 מיליארד שקל; הקופה הגדולה שבהן היא "עוצמה", עם נכסים בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל. באמצע מאי 2001 הודיע מנכ"ל הקופות, מודי קניגסברג, על עזיבת התפקיד, 7 חודשים בלבד לאחר שמונה.

בלאומי החליטו ללכת בעקבות דיסקונט, ובספטמבר 2000 הגיש הבנק בקשה לבית המשפט, לאשר לו לכנס אסיפות בעלי מניות ועמיתים לצורך אישור ההסדר למיזוג וארגון מחדש של הקופות. לפי ההסדר שהוצע, 11 קופות הגמל של הבנק, המנוהלות כחברות, יהפכו לתוכניות וינוהלו בנאמנות על ידי חברה אחת - לאומי גמל. כל חשבונות החברים העמיתים בקופות הגמל והשקעות הקופות יועברו לתוכניות וינוהלו בחברה החדשה שתהיה זכאית לדמי ניהול.

הממונה על שוק ההון באוצר אישר עקרונית את ההסדר המוצע, ואמר כי המבנה המשפטי הנוכחי של קופות הגמל יוצר עיוות. גם היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, תמך במהלך. לדברי רובינשטיין, ההסדר המוצע תואם את מדיניות האוצר, ומתאים לניהול קופות גמל. רובינשטיין אמר בהודעתו כי "קיומו של נאמן מזהה, בעל אישיות משפטית נפרדת ובעל הון עצמי, כלומר החברה המנהלת שעליה חלים חובות הנאמנות, משקף נאמנה את מערכת היחסים שבין הצדדים: מערכת יחסים של נאמן ונהנה. הדבר מאפשר פיקוח יעיל יותר על הגוף המנהל, ומגן טוב יותר על זכויות עמיתי קופות הגמל".

לדעתו, המבנה המוצע מתאים יותר להגנה על ציבור עמיתי קופות הגמל והתועלת הציבורית הטמונה בו עולה על הפגיעה, אם קיימת, בעמיתים, כבעלי זכויות מיעוט בקופות אלה לפי המבנה הנוכחי. "המבנה המוצע הוא צעד נכון לכיוון של פתרון חלק מהבעיות הקיימות ביחסים שבין קופות הגמל לעמיתים ולבנקים", הוסיף.

המהלך של בנק לאומי נתקל בהתנגדותו של עו"ד ד"ר יחיאל בהט, עובד בכיר לשעבר במחלקה המשפטית של הבנק. בהט גייס את עובדי אל-אופ, העמיתים באחת הקופות וכמה עמיתים נוספים, בהם בני משפחתו עובדים בכירים לשעבר בבנק.

ההתנגדות נומקה בכך שאם יבוצע המהלך המתוכנן, יאבדו החברים את זכויות ההצבעה שלהם כבעלי מניות בקופות, ויהפכו מחברים למפקידים, ללא תמורה כלשהי. לדבריו, צעדי ההתייעלות תורמים לעובדי הבנק בלבד, אך לא לעמיתים שאינם זוכים לתמורה כספית בעקבותיהם. גם ההסדר החדש בבנק דיסקונט בוצע מבלי שניתן כל פיצוי לחברים, טען בהט.

לצורך אישור ההסדר המוצע, הורה בית המשפט לבנק לאומי לכנס אסיפות כלליות של עמיתי הקופות והעמיד את העניין להצבעה. עוד לפני התכנסות האסיפות העריך בהט כי הבנק יצליח להשיג את הרוב הדרוש להעברת ההחלטה, אך התנהגותו לא תעמוד במבחן משפטי. טענתו, לאחר כינוס האסיפות, היתה כי הן אינן משקפות את עמדות העמיתים, מכיוון שמרבית המשתתפים בהן הם עובדי הבנק הנגועים באינטרסים אישיים, ואינם מייצגים את יתר העמיתים.

כאמור, בית המשפט הסיג את המהלך כולו לאחור, והורה לבנק לכנס את האסיפות מחדש, בגלל אי תקינות זימונן. בעניינים המהותיים העומדים על הפרק, כמו איבוד המניות שבידי העמיתים, הפגיעה בזכויות הקניין וכדומה, לא דן בית המשפט, למרות שאמר כי "טיעוני הצדדים מספקים תשתית בנויה כדבעי לקבלת החלטה עניינית".

השופט מודריק החליט לא לאשר את בקשתן של 6 הקופות, שלגביהן הוגשה התנגדותו של בהט, לשנות את מעמדן מגופים מאוגדים ומחברות בע"מ, לתוכניות שינוהלו על ידי לאומי גמל. עד עתה אושרו בקשתן של 5 הקופות האחרות. לדברי מודריק "נפלה אי תקינות בהליכי אישור ההסדר באסיפות הכלליות; לא קוימה החלטת בית המשפט ככתבה וכלשונה, ובנסיבות העניין נפגע, בכוח ובפועל, עיקרון השוויון שצריך לחול על כל העמיתים".

כך למשל פירסמו הקופות כנדרש בעיתונים הודעות על כינוס האסיפות, אך נוסח הפרסום לא תאם את הנוסח שאישר בית המשפט. בנוסף, לא צוין שינוי מעמדן המשפטי של הקופות כתוצאה מההסדר, ובמקום זה נכללה בהודעה פסקה המציינת כי העמיתים יוכלו לעיין בהסדר במקום ובזמן מסוימים.

ואולם, עיקר הביקורת של השופט היתה כאמור על כך שרוב הנוכחים באסיפות היו עובדי הבנק, הקופות, או לאומי גמל. עובדי בל"ל, טען השופט, קיבלו הסבר אישי על מהות ההסדר ותכליתו, שעזר להם בסופו של דבר להצביע באסיפות. עם זאת, עשה הבנק ככל יכולתו למנוע מבהט להסביר לעמיתים האחרים על השינויים. כך למשל, לא הסכים הבנק לתת לבהט את רשימות העמיתים, בגלל טענת חיסיון בנקאי. בהט גם לא הצליח לשכנע את הבנק לאפשר לו שלוח לעמיתים את פירוט ההסדר המוצע, או הסבר כלשהו על תכליתו.