לפני שבועיים ריאיינה אורלי אזולאי-כץ את שגריר סוריה בוואשינגטון, ד"ר עימאד מוסטפה, ל"7 ימים", שגם ניפנף בגאווה בהישג. אזולאי-כץ לא השתמשה בדרכון הזר שלה, ומוסטפה ידע בבירור, כך לפי גרסת "ידיעות אחרונות", שהוא מתראיין לעיתונאית ישראלית.
בראיון חזר מוסטפה על ההזדמנויות המוחמצות לשלום, וטען שסוריה חזרה והציעה לשבת ליד השולחן. במדור התקשורת שלו ב"מקור ראשון", "סביבת עבודה", תהה אביב לביא למה עורכי החדשות של אותו יום שישי לא התייחסו לתחינת השלום בשער. הפרשנות שמציעים גורמים ב"ידיעות אחרונות": מלחמה, חיילים הרוגים, לא מתאים.
השבוע כבר נשמעו שוב קולות המלחמה של בשאר אסאד, שמציע טיפול הולם ב"ישראל האויב המובס והשנוא". איך כל זה מתקשר?
אני עדיין מנסה להשיג את ד"ר מוסטפה, כדי שיסביר לי.
הבלוג שלי:
www.themarkerblogs.com/velvet
TheBlogger: אחמדינג'אד, תעשה לי טראקבק
-
מלחמה, סוף: האין זה סמלי שהאזרחית הלבנונית האחרונה שנפגעה במלחמה נפצעה מקופסת כרוזים שנפלה עליה משמים?
החלטורה של אילנה דיין: הרצאות בדרום אמריקה - בחסות בנק לאומי
ולווט אנדרגראונד
18.8.2006 / 9:36