הלחימה הסתיימה - חוזרים למקלטים

מיליון תושבים התבקשו בחודש האחרון לשהות במקלטים ובמרחבים המוגנים שבצפון. במלחמה הבאה, מתריעים הפרשנים, יוכפל ואף ישולש מספרם. בענף המקלטים ואבזורם נזכרים בתקופות מלחמות המפרץ, נערכים לקראת גל פניות לבניית מקלטים או לשדרוגם וצופים את חזרת התערבות המוסדות הממלכתיים בסוגיית המקלוט בישראל ובעדכון תקנות מיגון המבנים בה.



"אם היו אנשים שחשבו כי מדינת ישראל לא תידרש עוד להושיב את אזרחיה במקלטים לאורך זמן - אז היום התשובה לכך כבר ידועה לכולם", אומר עמיר בן-צבי, מנהל השיווק של בית אל תעשיות. את האזרחים אשר יצאו השבוע מן המקלטים מזמינים בן-צבי ואחרים, לתכנן במהירות ובקפידה את התנאים הפיזיים להם יזכו אם ידרשו לחזור לשם.



מקלט הולך ונעלם

ברבות השנים לנדירה. זאת, הן משום שאינה מחויבת בחקיקה, והן משום שהחל בראשית שנות ה-90 הוחלו התקנות אשר חייבו להקים מרחבים מוגנים דירתיים (ממ"דים) בכל בנייה חדשה. מלחמת המפרץ הראשונה היתה זו ששינתה את כללי שוק המקלוט בארץ, דחקה את הצורך במקלטים והפכה את הממ"ד לפריט חובה פופולרי: חדר נוסף במרחב הדירתי, אשר יכול לשמש מחסה בעתות משבר ושטחו אינו נכלל באחוזי הבנייה המותרים בנכס.



"היינו מייצרים בין 20 ל-40 מקלטים טרומיים בחודש", מספר בוריס קלייטמן, מנהלה לשעבר של חברת "תאים" (בבעלות סולל-בונה) מבאר שבע. מדובר היה, מציין קלייטמן, בחדרים של 4.2X3.6 מטרים, עם קירות מקלט בעובי 40 ס"מ, דלת מקלט וציפוי פח פנימי - אשר העניקו הגנה מפני פגיעה ישירה. לדברי קלייטמן, "רובם סופקו לצבא וחלקם למגזר הפרטי - בעיקר ליישובי גבול לבנון וחבל עזה. אך ב-2000 החליטה סולל בונה לסגור את המפעל ולאחדו עם מפעל דומה במפרץ חיפה - שאף הוא חדל לייצר את המקלטים עם הזמן".



שוק המקלטים הפרטיים הלך והצטמצם בחלוף השנים. מפעלים נסגרו, קווי ייצור הושבתו, והחברות המעטות שנותרו עוד בענף עברו לייצור דגמים בודדים ונמנעו מלהחזיק במלאי. כיום נהפך המקלט החדיש לנחלתם של מעטים: מי שניחנו במודעות מוגברת לסיכונים הביטחוניים בישראל, ובעיקר ביכולת הכלכלית לשאת בעלויות. אם עלות מקלט טרומי בסיסי (בייצור תעשייתי) הגיעה בעבר ל-80 אלף שקל ליחידה, עלותו של מקלט טרומי איכותי ומרווח יותר מגיעה היום ל-130 אלף שקל. יציקת המקלט בסמוך לבית המגורים תוזיל אמנם את עלותו באופן משמעותי - אך גם זו תעמוד כיום סביב ה-60 אלף שקל (ראו מסגרת).



"לאנשים המשקיעים 2 מיליון דולר ברכישת ביתם - השקעה נוספת של 20 אלף דולר היא כמעט זניחה", אומר מאיר מנחם, מבעלי חברת שיווק נכסי היוקרה נאות שירן. "אחרי מלחמת המפרץ הראשונה החל גל בניית מקלטים בעיקר בנכסים היוקרתיים יותר, ובעליהם הקדישו לבנייה מחשבה, השקיעו באבזור הולם, דאגו לגישה נוחה ולא הפכו את המקלט למעין מחסן".



מנחם מוסיף כי למקלטים יש השפעה על רוכשים פוטנציאלים: "גם אם הרוכשים יודעים שיוכלו לעמוד בהוספת מקלט בעתיד - הם עדיין יושפעו מהשאלה אם המקלט כבר ישנו, ומאובזר כראוי".



האם השוק מתעורר?



שוק המקלטים בישראל מתנהל אם כן בתנודתיות, וביחס ישר לעתות משבר ביטחוני. כך, גם למלחמה שהתנהלה בצפון, ובעיקר לאופיה ולהשפעתה המשמעותית על העורף, יהיו השלכות על שוק זה. "בפלישה האחרונה לעיראק מכרנו 12-10 מקלטים טרומיים", אומר מיקי תורג'מן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת אקרשטיין, "מאז חלה שוב דעיכה, ואת המקלט האחרון מכרנו כבר לפני חודשיים".



רישומי המערכה האחרונה בלבנון, אומר תורג'מן, כבר הספיקו לתת את אותותם בחברה: "אנו מקבלים בין 5 ל-10 פניות בשבוע, בעיקר מבעלי מפעלים או מאנשים פרטיים. עם זאת, החברה אינה מחזיקה מקלטים במלאי, וכשהפונים שומעים שייאלצו להמתין שישה שבועות לאספקת המקלט, הם נמלכים בדעתם. אנשים מחפשים היום פתרונות מיידיים. בעוד 6 שבועות, הם אומרים לי, נסראללה כבר ימות".



את אותם פתרונות מיידים נדרשים, מגלה תורג'מן, מספקות החברות תוך אלתור מחסים זולים וזמינים, כגון גלילי בטון באורך 4 מטרים המספקים מחסה אירעי בשטח; קירות מגן; או קוביות בטון (להגנה על מכלי סולר, למשל).



משה שמואלי, מנהל השיווק בחברת "פאייר-סנטר" וקצין כיבוי אש לשעבר, צופה כי התעוררות שוק המקלטים, מיגונם ואבזורם הם עניין של ימים: "לאחר מה שאירע בחודש האחרון בצפון, אין לממשלה ולפיקוד העורף ברירה אלא לשנות לחלוטין את הגישה כלפי המקלטים. ההתעוררות עוד לא ניכרת - כי האנשים עדיין תקועים במקלטים. כל מי שנכווה ירוץ לטפל במקלט לקראת הפעם הבאה".



לעומתו צופה תורג'מן כי השינוי המהותי בענף הבנייה הממוגנת יבוא דווקא בחיזוק סטנדרט הבנייה הקיים, ובאימוץ ראייה כוללת יותר של הבנייה לעתיד: "לדעתי, השינויים שיבואו בעקבות המלחמה בצפון יגעו בעיקר בהרחבת שטחי הממ"דים, בחיוב מעטפת בטון עבה יותר ובהחמרת התקנים לבניית המרחבים המוגנים ובכלל. השינוי צריך לבוא באימוץ תפישה של מיגון, ולא רק בידוד. לא יכול להיות שחצי מדינה תשותק בגלל קטיושה".



איך בונים מקלט?



הקמת המקלט אינה שונה מכל תוספת בנייה אחרת ודורשת אף היא הוצאת היתר בנייה כחוק. גם כאן נדרש המזמין לפנות אל אדריכל אשר עורך תוכנית להקמת המקלט, ומכאן בוחר בין שתי אפשרויות: הזמנת מקלט טרומי המיוצר תעשייתית ומוצב מוכן על הקרקע; או הזמנת קבלן בנייה להקמת המקלט במקום. מקלט משפחתי סטנדרטי הנדרש לסביבה שאינה מאפשרת בנייה במקום - עדיף שיירכש מן המפעל; מקלט גדול יותר - עדיף ליצוק במקום, ולחסוך את עלויות ההובלה.



בניית המקלט גופו נעשית בהתאם למפרט מדויק שקבע פיקוד העורף, וכל קבלן מוסמך רשאי לבצעה, מסביר רפי מימון, המנהל המקצועי של מכללת בילדינג במרכז הבנייה הישראלי. השטח המינימלי (לבתים פרטיים) הוא 5 מ"ר נטו (8 מ"ר ברוטו), עם מרווח מינימלי של 2.4 מטרים בין הקירות; ארבעת הקירות עשויים בטון בעובי 40 ס"מ, עם אלמנטים ברזליים, אשר בתוכם רשת פלדה פנימית (10X10 ס"מ) וחיצונית (20X20 ס"מ) בקוטר 8 מ"מ.