ברוורמן פועל להקמת מאיץ חלקיקים באוניברסיטת באר שבע

מאת מוטי בסוק

נשיא אוניברסיטת באר שבע, פרופ' אבישי ברוורמן, מתכוון לרכוש סינכרוטרון (מאיץ אלקטרונים) לפארק ההיי-טק שעומד לקום בסמוך לאוניברסיטה; עלות הפרויקט כ-140 מיליון דולר. רק במדינות בודדות בעולם יש סינכרוטרון.

ב-7 באוגוסט ישתתף ברוורמן בסימפוזיון מדעי באוניברסיטת סטנפורד, המובילה בעולם בתחום החלקיקים והמאיצים, סימפוזיון שכותרתו "הקמת סינכרוטרון לאומי באוניברסיטת בן גוריון". בכנס ישתתפו פרופסורים מובילים בתחום, כמו ג'ונתן דורפן, קיט הודג'סון, אקסל ברונגר ועוד.

ברוורמן יצטרך לעבור שני מכשולים גדולים הקשורים זה בזה - מכשול ההון והמכשול הביורוקרטי; אין כיום בישראל גוף ממלכתי המכריע בשאלות מדעיות בין תחומיות ברמה הלאומית, כמו האם ישראל צריכה סינכרוטרון, או מי יממן אותו. לפיכך, הפרויקט יצטרך לעבור דרך האקדמיה הישראלית למדעים, המועצה להשכלה גבוהה, משרד המדע, המדען הראשי בתמ"ס ומערכת הביטחון.

אם גופים אלה יתמכו בפרויקט, תעלה מיד השאלה מי יממן את הסינכרוטרון, שכן אוניברסיטת באר שבע לא תוכל לגייס את הסכום ללא תורמים. קיימת גם אפשרות שראש הממשלה, אריאל שרון, ושר האוצר, סילבן שלום, יחליטו לאמץ את הסינכרוטרון כפרויקט מדעי לאומי.

באחרונה אושרה הקמת פארק היי-טק בשטח של 600 מ"ר ליד אוניברסיטת באר שבע; הבנייה תסתיים בעוד כ-10 שנים. הפארק יכלול מרכזי מחקר ופיתוח, חממות, שטחי מסחר ומרכזי ספורט. השלב הראשון, שנמצא בהקמה, יסתיים בתוך 3 עד 5 שנים, ובמסגרתו יוקמו בין 10 ל-20 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בינלאומיות וישראליות, וכן מכון לאומי לביוטכנולוגיה.

פרופ' ברוורמן מתכוון להקים בפארק את הסינכרוטרון, לאחר הקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה. סינכרוטרון קיים בגרנובל שבצרפת, בארה"ב, בגרמניה וביפאן, וגם אוסטרליה הודיעה באחרונה על הקמת סינכרוטרון.

לדברי פרופ' ברוורמן, את הקמת הסינכרוטרון בבאר שבע מקדמת קבוצה הכוללת חתני פרס נובל. לדבריו, נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, פרופסור יעקב זיו, אמר לו כי הוא אינו תומך בפרויקט, אך אם יהיה צורך במאיץ כזה בישראל, הוא יוקם בבאר שבע.

הסינכרוטרון מאיץ את האלקטרונים במסלול מעגלי ולא במסלול ישר כמו מאיצי אלקטרונים אחרים, ברדיוס של עשרות עד מאות מטרים, כדי להשתמש בקרינת הרנטגן שנפלטת מהם. ניתן לכוון את אורך הגל של הקרינה לשימוש מחקרי בתחומים רבים. הסינכרוטרון מאפשר מחקר מולקולרי, שבעזרתו ניתן לחקור את מבנה החלבונים בגוף. חקר החלבונים הוא תחום מחקר שבו תלויות כיום הבטחות רבות, האמור לסייע בפיתוח דור חדש של תרופות.

השימוש בסינכרוטרון יכול לסייע למגוון תעשיות מתקדמות שבהן תעשיות המיקרו-אלקטרוניקה, הפרמצבטיקה ותחומים רבים נוספים. בנובמבר 98' חתמה ישראל על הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם ראשי מתקן הסינכרוטרון האירופי שבגרנובל, במסגרתו יכולים מדענים ישראלים להשתמש בסינכרוטרון. אין ספק כי סינכרוטרון בפארק התעשייתי בבאר שבע יקדם משמעותית את תחום המדעים בעיר.