מאת יובל יועז ומזל מועלם
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פירסם בצהריים את נוסח כתב האישום שיוגש לבית משפט השלום בתל אביב נגד שר המשפטים הפורש, חיים רמון. בכתב האישום מתואר הרגע שבו ביצע השר לכאורה את עבירת המעשה המגונה בחיילת בת 21, המיוחסת לו: "המתלוננת שיחררה אחיזתה בנאשם, ופנתה לצאת מהחדר. הנאשם המשיך לחבק את גופה בידו האחת וקירב אותה אליו. באצבעות ידו האחרת אחז בלחייה, קירב את פניו אליה והצמיד את שפתיו לשפתיה, תוך שהוא מחדיר את לשונו לתוך פיה, והכל ללא הסכמתה. המתלוננת התעשתה, זזה לאחור ועזבה את החדר. הנאשם יצא מיד אחריה. במעשיו אלו, עשה הנאשם במתלוננת מעשה מגונה בלא הסכמתה".
כתב האישום נגד רמון כולל סעיף אישום אחד בלבד - מעשה מגונה בלא הסכמה. סעיף אישום זה לקוח מתוך חוק העונשין, ואין מדובר בעבירה של הטרדה מינית, על פי החוק למניעת הטרדה מינית. העונש המירבי על עבירה של מעשה מגונה בלא הסכמה הוא שלוש שנות מאסר, אך לרוב, תיקים בעבירה זו מסתיימים בעונשים קלים יותר, ובדרך כלל אף ללא מאסר בפועל.
כתב האישום מגולל גם את השתלשלות האירועים שקדמה לאותו רגע: "ביום 12 ביולי 2006, מעט לפני השעה 20:00, הגיע הנאשם במסגרת תפקידו ללשכת ראש הממשלה בקריה בת"א. א', חיילת בת 21, שירתה באותה עת בלשכה. המתלוננת, שעמדה על סף שחרור מצה"ל, ביקשה מהנאשם להצטלם עמה למזכרת, כפי שהצטלמה עם שרים ונושאי משרה בכירים אחרים שעמם עבדה, והנאשם הסכים. המתלוננת הלכה להביא מצלמה, והנאשם נכנס לחדר סמוך בלשכה שהיה ריק. המתלוננת הביאה מצלמה וביקשה מחייל בלשכה לצלם אותה ואת הנאשם. השניים נכנסו לחדר, ושם צילם החייל את המתלוננת והנאשם כשהם חבוקים שתי תמונות, ויצא מהחדר".
רשימת העדים המופיעים בכתב האישום כוללת, מלבד המתלוננת עצמה, גם את מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, תא"ל גדי שמני, את ראש לשכתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט, שולה זקן, את ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה, תנ"צ מירי גולן, ואת ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יוחנן דנינו.
רמון הגיש הבוקר לראש הממשלה אהוד אולמרט הודעת התפטרות מהממשלה, ובמקביל הודיע למזוז באופן רשמי כי הוא אינו מעוניין בשימוע. כן הודיע ליו"ר הכנסת, ח"כ דליה איציק, וליו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוחמה אברהם, כי הוא מוותר על חסינותו. לפיכך, הודיע היום מזוז לח"כ איציק ולח"כ אברהם כי החלטתו להגיש כתב אישום הפכה סופית.
המועמדים הבולטים: שטרית ובר-און
אולמרט צפוי להודיע עד יום שלישי, אז תיכנס ההתפטרות רמון לתוקף, מי יהיה המחליף. הוא החליט כי התפקיד יופקד זמנית בידי ממלא מקום, עד שיסתיים המשפט, מתוך תקוה שרמון, השר הקרוב אליו ביותר, יוכל לשוב לתפקיד שר המשפטים. רמון מתכוון לדרוש מאולמרט לשוב לתפקיד אם ייצא זכאי, ולעמוד על כך שבתקופת משפטו ימונה רק ממלא מקום שר המשפטים ולא שר בכהונה קבועה.
ההערכה בסביבת אולמרט היא כי הוא לא ישאיר את התיק בידיו, למרות שזוהי אפשרות נוחה, וימנה לתפקיד ממלא מקום שר מקדימה, כאשר שני השמות המובילים הם שר השיכון מאיר שטרית ושר הפנים רוני בר-און. גם שמה של שרת החוץ ציפי לבני עלה, כמו גם שמו של שר התיירות ממפלגת העבודה, יצחק הרצוג. שטרית, שכבר כיהן בעבר כשר משפטים במשך שנתיים (2000-2001), נמנה על יריבי אולמרט בקדימה ומתכוון להתמודד על ראשות המפלגה. יחסי השניים התערערו ערב הקמת הממשלה הנוכחית, כששטרית, שראה עצמו כמועמד המתאים ביותר לתפקיד שר האוצר, נאלץ להסתפק בתיק השיכון.
שטרית מפגין עצמאות מדינית ופוליטית: הוא הביע התנגדות לתוכנית ההתכנסות של אולמרט עוד לפני הבחירות, ושלשום קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מלחמת לבנון השנייה. אם ימנה אותו אולמרט לשר משפטים, הוא יוכל לשמור על חזית שקטה עמו. ואולם, מאידך, הוא עשוי להיות זה שיסייע לו בתוקף כך לשדרג את כוחו הפוליטי בקדימה ואת מעמדו הציבורי. בר-און, לעומת זאת, נמנה על מקורבי אולמרט. הוא כיהן למשך יומיים בשנת 1997 כיועץ המשפטי לממשלה, אך נאלץ לפרוש בעקבות פרשת בר-און חברון.
"נשיקה של 2-3 שניות לא יכולה להפוך למעשה עם כוונה פלילית"
רמון ביקש ביום שישי ממזוז לפעול כדי שמשפטו יתחיל לאלתר ויתנהל באופן יומיומי ורצוף. על פי הודעתו של רמון, הוא ביקש זאת "גם למען ההיבט האישי אך יותר מכך, מכיוון שכך מחייב האינטרס הציבורי". רמון הוסיף כי הוא "בטוח שיצליח להוכיח בבית המשפט שנשיקה של שתיים-שלוש שניות, לפי גירסתה של המתלוננת, איננה יכולה להפוך להיות מעשה עם כוונה פלילית".
בסביבתו של רמון מביעים זעם על כך ש"האשמה כלפיו מצד בחורה צעירה אחת, שעל פניה נראית מופרכת ומוזרה, מביאה לשינוי תוצאתו של ההליך הדמוקרטי, לעיוות רצון הבוחר ושינוי קביעתם של הכנסת והממשלה". העובדה ששר משפטים במדינת ישראל נאלץ לעזוב את כהונתו בגלל תלונה שכזו מוגדרת בסביבתו של רמון "שערורייה". כעת, מטרתו של רמון היא להוכיח את צדקתו במהירות האפשרית בבית המשפט, במטרה שהתוצאה השיפוטית תקבע שהוא זכאי והוא יוכל לשוב לקריירה הפוליטית שלו ולכהונה במשרד המשפטים.
עוד אומרים בסביבתו של רמון כי ניהול המשפט במהירות הוא גם אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה, כיוון שאם ייאלץ לנטוש את עבודתו המיניסטריאלית למשך חודשים או שנים בשל ניהול המשפט נגדו, יהווה הדבר "בעיה קשה לדמוקרטיה הישראלית". עוד מוסיפים בסביבתו של רמון כי משפט שכזה יכול להיגמר בטווח זמן של שבועות ספורים, משום שמדובר בתיק פשוט מאוד, חומר הראיות מצומצם ומעט עדים. רמון גם יפעל כדי שמזוז לא ימתין פרק זמן של 30 ימים מההודעה לכנסת ועד הגשת האישום עצמו, מאחר שאין בדעתו להיאבק על חסינותו.
מזוז ינסה לזרז המשפט
בלשכתו של מזוז הורגשה אנחת רווחה מכך שרמון לא נאחז בתפקידו עד אחרי שימוע, ופטר את המערכת מהצורך לבחון אם יש הכרח להוציא בתקופת הביניים את רמון לחופשה מתפקידו או לבחון כיצד מגבילים את ת
האישום: רמון חיבק החיילת, אחז בלחייה בידו השנייה והחדיר את לשונו לפיה
יובל יועז
20.8.2006 / 15:29
מזוז פירסם את כתב האישום נגד שר המשפטים, בגין מעשה מגונה בלא הסכמה; העונש המירבי הוא שלוש שנות מאסר, אך לרוב מסתיימים תיקים בעבירה זו ללא מאסר בפועל