גורמים באו"ם: תשובת איראן להצעת התמריצים האירופית - "דו משמעית ומתחמקת"

אם איראן תעמוד בסירובה להכניס פקחים לנתאנז, הרי זו הפעם הראשונה שהיא עושה זאת באחד ממיתקניה החשובים ביותר. בכך ייתכן שהיא מתכוונת לעלות על מסלול דומה לזה שעשתה צפון קוריאה, שפרשה ב-2002 מחברותה בסבא"א ומהסכם למניעת הפצתו של נשק גרעיני (NPT), ומאז מסרבת לאפשר לפקחים בינלאומיים לבקר במתקניה הגרעיניים. דוברים איראנים מסרו בעבר כי ממשלתם תשקול צעדים דומים. זאת, אם הקהילה הבינלאומית תחליט להחריף את יחסה אליהם ואם יוטלו עליה סנקציות.



כאמור, לפי שעה מרחף מעל איראן איום של הטלת עיצומים, אולם על פי ההחלטה שקיבלה מועצת הביטחון בחודש שעבר, טרם הוחלט על חומרתם, לבקשת סין ורוסיה. לשם קביעת הסנקציות, צריכה להתכנס מועצת הביטחון שוב, ואם איראן אכן תשיב בשלילה, מעריכים באו"ם כי הדיונים בנושא יתקיימו בתחילתו של החודש הבא.



אתמול הראתה הטלוויזיה האיראנית תמונות מחנוכת מתקן אחר להפקת מים כבדים. מתקן זה שעל בנייתו שוקדת איראן זה כמה שנים והידוע לסבא"א ולמערב, הוא חלק מכוונתה לבנות כור גרעיני באראק שיפיק פלוטוניום, לטענת איראן, רק למטרות של מחקר אזרחי.



תהליכי העשרת האורניום והמשך ההיערכות לבניית הכור הגרעיני להפקת פלוטוניום, שבנייתו תימשך עוד בין חמש לעשר שנים, מעידים כי איראן חותרת לפתח יכולת גרעינית בכמה מסלולים: באמצעות המתקן בנתאנז להעשרת אורניום על ידי צנטריפוגות גז, כור באראק, וככל הנראה - על סמך גילויים של פקחי סבא"א בעבר - גם באמצעות ניסויים בהקרנות לייזר.



ואולם בכל המסלולים האלה, על פי הערכות של מומחי מודיעין בישראל ובארה"ב, רחוקה איראן בין שלוש לעשר שנים לפחות עד שיהיה בידיה די חומרים בקיעים כדי שתוכל להגיע ליכולת ייצור פצצת גרעין ראשונה.