פלנוס מתרחבת: תקים קרן למימון חוץ בנקאי בהיקף של 100-70 מיליון דולר

פלנוס מקבוצת דוברת, העוסקת בהלוואות לחברות סטארט אפ מגובות הון סיכון, מתרחבת ומקימה קרן למימון חוץ בנקאי בהיקף של 100-70 מיליון דולר. הקרן (Mezzanine) תעסוק בהשקעות חוץ בנקאיות המשלימות קבלת אשראי בנקאי והשקעות של קרנות פריווט אקוויטי.



מאז הקמתה, עסקה פלנוס אך ורק בהלוואות לחברות טכנולוגיה שקרנות הון סיכון משקיעות בהן. הליך הקמת הקרן רק החל והוא צפוי להימשך מספר חודשים. את הקרן החדשה ינהל יוסי ריבק, לשעבר מנכ"ל דיסקונט שוקי הון. רוב המשקיעים בקרן החדשה צפויים להיות ישראלים. הקרן תשקיע בחברות גדולות, לאו דווקא טכנולוגיות, ותתחרה בקרן פימי של ישי דוידי.



בתוך כך, מספקת החברה מספר נתונים מעניינים על שוק ההלוואות הון סיכון (Venture Lending). להערכת מוטי וייס, מנכ"ל פלנוס, שוק ההלוואות הון סיכון יסתכם השנה ב-80 מיליון דולר. פלנוס מעריכה שהיא תחזיק בכ-60% ממנו, כלומר 50 מיליון דולר. וייס חושף לראשונה את נתוני הקרנות של פלנוס, פלנוס I ופלנוס II. הקרן הראשונה משנת בציר 2000 היא קרן בהיקף של 52 מיליון דולר שממשיכה לתת הלוואות עד שנת 2007. לדברי וייס, הקרן מאוזנת. וייס ציין, כי אם וינטגרה, שנטלה הלוואות מפלנוס, תצא להנפקה, שעל פי הערכות עשויה להתבצע באוקטובר, הקרן אף תספק רווחים למשקיעים.



הקרן השנייה היא קרן שהוקמה ב-2005 והיקפה הוא 56 מיליון דולר. פלנוס תעניק מתוכה הלוואות בשנים 2012-2005. לדברי וייס, שנה וחצי לאחר הקמתה היא כבר קרן רווחית. "ב-2006 היא תיתן תשואה שנתית של 25%", מציין וייס.



לפלנוס היו השנה 3 אקזיטים. הראשון של חברת סאיוטה, שנמכרה ל-RSA Security תמורת 145 מיליון דולר. פלנוס העניקה לסאיוטה הלוואה אחת בשנת 2000 ומימשה 4 מיליון דולר. אקזיט נוסף היה של איידינטיפיי, שנמכרה ל-BMC תמורת 150 מיליון דולר. פלנוס העניקה לה שתי הלוואות ומימשה 12.5 מיליון דולר בסופו של דבר. האקזיט האחרון התבצע בחודש יולי. מיקרוסופט רכשה את ווייל קומיוניקיישן תמורת 75 מיליון דולר. פלנוס מימשה מהעסקה 6 מיליון דולר.



וייס מכוון גבוה וסבור שהיקף שוק הלוואות הון סיכון יכול להגיע לכ-200 מיליון דולר בתוך כמה שנים. "שוק הלוואות הון סיכון בארה"ב מסתכם בכ-15% מהיקף ההשקעות של חברות הון סיכון בסטארט אפים. היקף ההשקעות של קרנות הון סיכון בחברות סטארט אפ ישראליות הגיע ב-2005 לכ-1.2 מיליארד דולר. לכן, שוק ההלוואות הון סיכון בארץ צריך להגיע לכ-200 מיליון דולר".



פלנוס נוסדה בשנת 2000 על ידי מוטי וייס, לשעבר מנכ"ל Oshap Technologies , ורותי שמחה, שניהלה את פעילות ההיי-טק של בנק פועלים. במהלך השנים קצב העסקות שלה הלך וגבר. בין השנים 2004-2001 הוא עמד על 25-20 מיליון דולר. ב-2005 ההיקף גדל ל-40-35 מיליון דולר. וכעת מדובר בהיקף של 60-50 מיליון דולר.



כ-200 חברות פונות לפלנוס במהלך שנה נתונה, אך בסופו של דבר פלנוס מעניקה 8-12 הלוואות בשנה.



אז איזו חברה מתאימה למודל של פלנוס? מדובר בחברות שצריכות להוכיח מכירות בהיקף של כמה מיליוני דולר לפחות; חברות בעלות גיבוי חזק מתעשיית ההון סיכון (פלנוס לא משקיעה בחברות שה-VC לא השקיעו בהן קודם לכן);חברות בעלות הוכחת היתכנות טכנולוגית ועניין בשוק. כמו כן, על החברות להציג הנהלה מבוססת וחזקה.



פלנוס אינה השחקנית היחידה בשוק הלוואות סיכון בישראל. לאחרונה הודיעו לייטהאוס קפיטל פרטנרס, חברת הלוואות הון סיכון בארצות הברית, וקבוצת השירותים הפיננסים מגנוליה קפיטל, על שיתוף פעולה אסטרטגי במסגרתו יציעו לחברות ישראליות הלוואות הון סיכון לחברות טכנולוגיה הנתמכות על ידי קרנות הון הסיכון בישראל. שחקנית נוספת הפועלת בישראל היא Western Technology Investment. השחקנית הנוספת הדומיננטית היא סיליקון ואלי בנק. כולן מציעות שירותים דומים פחות או יותר.



מדוע שחברות ייטלו הלוואה מחברות הלוואות הון סיכון ולא מגופים פיננסיים אחרים? התשובה היא שפלנוס מדללת פחות את בעלי המניות בחברה. בתמורה, היא זוכה לריבית. יזמים של חברות סטארט אפ, שמפחדים שקרנות ההון סיכון ידללו את אחזקותיהם כתוצאה מהשקעה בחברה, מעדיפים לבחור בחברות הלוואות הון סיכון בכדי להשאיר נתח גדול יותר ברשותם.



במקרים אחרים, אם חברה מבקשת לדחות את הגיוס (למשל, אם היא צופה לשווי גבוה יותר בעתיד או שכעת היא בשלב מכריע בפיתוח הטכנולוגיה שלה), היא תעדיף ליטול הלוואה ולא גיוס הון. לעתים, חברה נוטלת הלוואה מבלי שהיא זקוקה לכך באותו הרגע. קו האשראי שפלנוס מעניקה, מספק לה רשת כלכלית לימים סגריריים.