ישראל מתקרבת למשפחת האומות המתוקנות. במחצית הראשונה של 2006 חל שיפור דרמטי ביחס חוב-תוצר והוא נסגר על 89% בלבד. זאת לעומת 95% בסוף 2005 ו-99% בסוף 2004. יחס החוב-תוצר הוא היחס בין יתרת החוב הממשלתי (540 מיליארד שקל נכון ל-30 ביוני) לתוצר הלאומי (607 מיליארד שקל). מנתונים שפירסמה אתמול המחלקה המוניטרית בבנק ישראל, עולה עוד כי החוב הממשלתי של ישראל מצטמצם מאז 2000.
יחס החוב-תוצר הוא אחד המדדים החשובים לבחינת חוזקו של משק. יש לו השפעה מכרעת על דירוג סיכון האשראי של מדינה על ידי חברות הדירוג הבינלאומי. היחס משפיע על נגישות המדינה לשוקי ההון הבינאומיים, על עלות הגיוס בשווקים אלה ועל נטל תשלומי הריבית על החוב. הירידה ביחס חוב-תוצר גם משפרת את סיכויי ישראל להתקבל כחברה ב-OECD - ארגון 30 המדינות המפותחות בעולם.
מהנתונים עולה כי במחצית הראשונה של 2006 הצטמצם החוב הממשלתי ב-2.3% בשל המשך העלייה בהכנסות המדינה ממסים מצד אחד, וירידה בהוצאות הממשלה מצד שני. להערכת בנק ישראל, המלחמה בצפון - על ההוצאות הגבוהות למימונה - עלולה לבלום במחצית השנייה של השנה את המשך הירידה ביחס חוב-תוצר.
החוב הממשלתי מורכב מחוב פנימי וחיצוני. הירידה ביחס החוב-תוצר במחצית הראשונה של השנה משקפת ירידה של 1.4% בחוב הפנימי וירידה של 4.8% בחוב החיצוני, בעיקר בשל עודף פרעונות של הנפקות בארץ ובחו"ל (עקב צמצום בצורכי המימון של הממשלה). לירידת החוב החיצוני תרמה גם התחזקות השקל במחצית הראשונה של השנה.
לפי אמנת מאסטריכט של האיחוד המוניטרי האירופי, כרטיס הכניסה לאיחוד הוא יחס חוב-תוצר של עד 60% או תוואי ירידה ברור לכיוון זה. בקרב 30 מדינות ה-OECD - המדינות המפותחות בעולם, רק לשלוש יחס חוב-תוצר גבוה משל ישראל. בבנק ישראל טענו אתמול כי בשל היחס הגבוה בישראל, תשלומי הריבית שישראל משלמת על חובותיה גבוהים במידה ניכרת מהמקובל במדינות ה-OECD.
יחס גבוה מרתק חלק גדול מהמקורות התקציביים של הממשלה להחזרי ריבית ומקטין את גמישות הממשלה בניהול התקציב. בנוסף, כאשר היחס גבוה, הממשלה לא יכולה להגדיל את הגירעון בתקופות משבר או בתקופה של האטה כלכלית.
ישראל מתקרבת לאומות המפותחות: שיפור דרמטי ביחס חוב-תוצר ל-89% במחצית הראשונה של 2006
מוטי בסוק
22.8.2006 / 19:52