הנגיד פישר והמנכ"ל דנון אסרו על עובדי בנק ישראל לשוחח עם עיתונאים

מנכ"ל בנק ישראל, יעקב דנון, שלח ביום ראשון השבוע, בהנחיית נגיד הבנק סטנלי פישר, מכתב חסר תקדים בתוכנו ובחריפותו לכל עובדי בנק ישראל האוסר עליהם לשוחח עם עיתונאים. במכתב מושמע איום גלוי כי הבנק יעסיק גורמים חיצוניים באיתור מדליפים.



במכתב ששלח דנון לכל עובדי הבנק נאמר: "מכאן, ועל פי החלטת הנגיד בעניין, נגזרים איסורים על כל עובדי הבנק ובהם: על עובד בנק ישראל חל איסור על מסירת ידיעות שהגיעו לידיו בתוקף תפקידו ובמהלך עבודתו לאדם שלא היה מוסמך לקבלן. אין לפרסם ברבים מסמכים רשמיים ומידע אחר אלא אם כן הדבר הותר על ידי הנגיד או על ידי גורם אחר שהוסמך לכך". ובהמשך, "חל איסור למסור ידיעות לעיתונאי אלא באישור הנגיד או עובד אחר שהוסמך על ידי הנגיד".



יצוין כי חתן פרס נובל לכלכלה ב-2001, ג'וזף שטיגליץ, הזהיר בספרו "אי נחת בגלובליזציה" כי פישר מנוכר לתקשורת ואינו מאמין בשקיפות. שטיגליץ עמד בראש הבנק העולמי כשפישר היה מספר שתיים בקרן המטבע הבינלאומית.



המכתב של דנון חסר תקדים בשירות הציבורי. בבנק ישראל לא זוכרים מכתב כזה או דומה לו לפחות ב-20 השנים האחרונות. נראה כי בהנהלת הבנק חשים במצוקה בעקבות כשלון המו"מ שלהם עם האוצר על הסכם שכר חדש בבנק, והדיווחים בתקשורת על אזלת ידה של ההנהלה הנוכחית.



בנק ישראל נחשב מאז ומתמיד למוסד סגור לתקשורת יחסית לגופים כלכליים אחרים, בוודאי יחסית לגופים כמו האוצר והתמ"ת, העוסקים בנושאים לא פחות רגישים. עם זאת, המכתב הנוכחי שובר את כל השיאים. דנון עצמו החל לעבוד בבנק ישראל לפני כשנה, ביולי 2005. בתחילה נהג בפתיחות כלפי התקשורת, אך בתקופה האחרונה החל להתאים את עצמו לנורמות הנהוגות בבנק. נראה כי בנק ישראל מתכוון לסגור את עצמו הרמטית לקראת הסכם שכר חדש בבנק, ולמנוע פרסום פרטים כלשהם על תנאי השכר והעבודה בבנק, כפי שהיה מקובל בבנק בשנות ה-80 וה-90.



בפתח המכתב לעובדים טוען דנון כי "בשנה האחרונה היה בנק ישראל עד לשורת הדלפות לתקשורת של מסמכים מבין כתליו. בחלק מהמקרים עסקו המסמכים במידע כלכלי רגיש ובחלק מהמקרים במידע אישי הנוגע לעובדים". לדברי דנון, "העבודה בבנק ישראל חושפת את כולנו אל לב לבה של הכלכלה הישראלית, ופרסום של נושאים שנידונים ונחקרים בבנק, יכול לגרום לנזק לבנק ולמדינה. לכן אנו משתדלים ליצור סביבת עבודה המאפשרת לכולנו לעסוק בנושאים רגישים באופן חופשי, בין אם במסגרת דיונים שבעל פה ובין אם בעבודת כתיבה. תופעת ההדלפות העמידה תנאי עבודה אלה בסכנה ואילצה את כולנו לחשוש מלדבר ולעבוד בחופשיות". בכלל המסמכים שפורסמו בתקשורת, למורת רוחם של פישר ודנון, מוזכר המסמך שפורסם ב-TheMarker וחשף תנאי שכר של עובדים וגימלאים בבנק. לדעת דנון, חשיפת מסמך זה עלולה לגרום לפגוע בכלכלת ישראל, בבנק ובעובדיו.



בהמשך מסביר דנון לעובדי בנק ישראל כי "כאשר כל אחד מאיתנו החליט להצטרף אל שורות בנק ישראל הוא התחייב לפעול על פי נורמות מסוימות. חלים עליו, כמו על כל עובד ציבור, מגבלות ואיסורים המעוגנים בחוק בנק ישראל, בחוק העונשין, בחוק הגנת הפרטיות ובחוקת העבודה בבנק. בין היתר נאסר על מי שלא בסמכותו לפרסם בפומבי מסמכים רשמיים ומידע הקשור לתפקידו הרשמי".



דנון קובע כי עובד המפסיק לעבוד בבנק ישראל חייב להשיב לבנק את כל המסמכים שהגיעו אליו מתוקף תפקידו. לדבריו, "נקודת המוצא של ההנהלה היא שמאחורי ההדלפות לא עומד יותר מאשר קומץ אנשים. לכן אנו נאלצים לצערנו לפעול בכל הנחישות למנוע ולצמצם תופעה זו על פי הוראות כל דין, כולל שימוש בגורמים חיצוניים המתמחים בבדיקות אלו".



באחרונה נחשף כי ראשי הבנק הפעילו תוכנת מחשב כדי לגלות מי מעובדי הבנק מתקשר בטלפון הנייד לעיתונאים. היועץ המשפטי לממשלה מזוז הנחה, בעקבות תלונות שהגיעו אליו, את חברות הסלולר שלא להעביר פירוט שיחות לבנק ישראל.