לשכת רואי החשבון הגישה תביעה של 5.8 מיליון שקל מעיריית תל אביב

לשכת רואי החשבון הגישה שלשום לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך כ-5.8 מיליון שקל נגד עיריית תל אביב, בעילות של גביית כופר חניה שלא בתום לב ובניגוד לדין (כופר חניה הוא תשלום שגובה העירייה מבעלי בניינים שאינם בונים חניון בצמוד לנכס); עיכוב בלתי סביר של הוצאת היתר בנייה לבניין הלשכה, ופיצוי בגין הוראות שימור.



מדובר בבניין שבבעלות הלשכה ברחוב מונטיפיורי 1 בתל אביב. מחצית המגרש, המשתרע על 700 מ"ר, הופקעה ב-89' לצורך הרחבת הרחוב. לטענת הלשכה, במועד ההפקעה היא הגיעה עם העירייה להסכם לפיו זכויות הבנייה במחצית המגרש שנותרה בידיה יהיו זהות לזכויות הבנייה שהיו אמורות להיות לה במגרש השלם.



ב-98' הגישה הלשכה לעירייה תוכנית לשיפוץ הבניין ולבניית תוספות. בתגובה דרשה העירייה שהלשכה תשלם כופר חניה בסך כ-670 אלף שקל. לטענת הלשכה, הסיבה שבגללה לא ניתן לבנות חניות במגרש היא ההפקעה שביצעה העירייה. לפיכך, חשבה הלשכה כי הדרישה לכופר חניה מקורה בטעות. ואולם, לאחר בירור העניין עם נציגי העירייה, הובהר ללשכה כי הם עומדים על דרישת התשלום. לטענת הלשכה, כופר חניה ניתן לדרוש רק לצורך הקמת קרן, שתשמש לבניית חניון שישרת את הבניין. על פי כתב התביעה, העירייה כלל לא הקימה קרן כזו, ולא צירפה שום תוכנית לבניית חניון בקרבת מקום.



בנוסף, טוענת הלשכה, באמצעות עו"ד צבי שוב, כי העירייה כללה את הבניין בתוכנית לשימור, והכריזה עליו כמבנה לשימור בינלאומי. לטענת הלשכה, העירייה התרשלה ונהגה בחוסר סבירות בכך שבמשך 13 שנה עידכנה בכל פעם מחדש את התוכנית לשימור מרכז העיר, תוך שהיא מכניסה שינויים מינוריים בלבד בין תוכנית לתוכנית. למעשה, טוענת הלשכה, מדובר היה באותה תוכנית ממש. הכנת תוכנית לשימור מקנה לעירייה אפשרות להטיל מגבלות על אפשרויות ההריסה וההקמה מחדש של מבנים לשימור, כפי שביקשה הלשכה לעשות.



על פי הנטען, תוכנית לשימור מאפשרת עיכוב כל פעולה בנכס למשך שנה אחת, ואילו העירייה, בכך שבכל פעם הכינה תוכנית חדשה, האריכה את משך הזמן שבו הטילה מגבלות על פירוק הנכס באופן בלתי סביר. הלשכה טוענת כי העיכוב הממושך גרם לייקור עלויות הבנייה.



עדיין לא הוגש כתב הגנה.