מחר: ישיבה מכרעת על דרישת מערכת הביטחון לתוספת של 30 מיליארד שקל בארבע שנים

אם תתקבל דרישת משרד הביטחון לתוספת תקציב של 30 מיליארד שקל בשנים 2010 -2007, ישראל תחזור ל'עשור האבוד' ('85-'74) בכלכלתה", כך העריך אתמול בכיר במערכת הכלכלית בירושלים, לקראת הפגישה המכרעת בעניין שתיערך מחר, ובה ישתתפו ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון עמיר פרץ, שר האוצר אברהם הירשזון וראשי משרדיהם.

כפי שפורסם ב-TheMarker ביום חמישי, ראשי מערכת הביטחון דורשים להגדיל את תקציב הביטחון, המסתכם ב-46 מיליארד שקל ב-2006 ב-30 מיליארד שקל בארבע השנים הקרובות, כשעיקר הגידול יהיה בשנים 2007 ו-2008. התוספת, לדברי ראשי הצבא, מיועדת לחידוש מלאי, לרכישת מערכות נשק שניזוקו במלחמה, ובעיקר להיערכות למלחמה הבאה ולפיתוח אמצעי לחימה חדשים. הנחת העבודה של מערכת הביטחון היא כי צה"ל צריך להיות מוכן בהקדם למלחמה נוספת.

הבכיר במערכת הכלכלית בירושלים, טוען כי דרישות מערכת הביטחון דמיוניות, וכי קבלתן תחזיר את ישראל 20 ו-30 שנה אחורה, כולל ירידה חריפה ברמת החיים. לדבריו, היענות הממשלה לדרישות מערכת הביטחון פירושה שיעבוד כל המערכות האזרחיות לדרישות הצבא ופגיעה אנושה בכל התקציבים האזרחיים, כולל תקציבי התשתיות והחינוך.

הבכיר הוסיף כי מערכת הביטחון תקבל תוספת לתקציבה ב-2007 ובשנים שלאחר מכן, כפי שהיא עומדת לקבל תוספת של 2 מיליארד שקל בתקציבה ל-2006, ואולם מכאן ועד לקבלת דרישותיה המופרזות - הדרך רחוקה מאוד. לדבריו, תקציב מערכת הביטחון לא קוצץ בשנים האחרונות, להיפך, בשנים רבות הוא גדל מעבר לתקציב שאושר בממשלה ובכנסת, באמצעות העברת כספים לנושאים נקודתיים, אם בתקופת האינתיפאדה, אם לבניית גדר ההפרדה ואם בעת ההתנתקות - כפי שמוכיח גם דו"ח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג.

הבכיר סבור כי הגיעה העת לבדיקה אזרחית אחראית של ביצוע תקציב הביטחון, שכן לא ייתכן כי עם תקציב כל כך גדול, לחיילים הלוחמים בלבנון היה חסר ציוד, אוכל ושתייה.

במשרדי ראש הממשלה והאוצר מעריכים כי מערכת הביטחון נתונה בלחצים, לאור הטענות החוזרות ונשנות בתקשורת נגד תפקודה במלחמה.


2007, ישראל תחזור ל'עשור האבוד' ('85-'74) בכלכלתה", כך העריך אתמול בכיר במערכת הכלכלית בירושלים, לקראת הפגישה המכרעת בעניין שתיערך מחר, ובה ישתתפו ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון עמיר פרץ, שר האוצר אברהם הירשזון וראשי משרדיהם.

כפי שפורסם ב-TheMarker ביום חמישי, ראשי מערכת הביטחון דורשים להגדיל את תקציב הביטחון, המסתכם ב-46 מיליארד שקל ב-2006 ב-30 מיליארד שקל בארבע השנים הקרובות, כשעיקר הגידול יהיה בשנים 2007 ו-2008 התוספת, לדברי ראשי הצבא, מיועדת לחידוש מלאי, לרכישת מערכות נשק שניזוקו במלחמה, ובעיקר להיערכות למלחמה הבאה ולפיתוח אמצעי לחימה חדשים. הנחת העבודה של מערכת הביטחון, היא כי צה"ל צריך להיות מוכן בהקדם למלחמה נוספת.

הבכיר במערכת הכלכלית בירושלים טוען כי דרישות מערכת הביטחון דמיוניות, וכי קבלתן תחזיר את ישראל 20 ו-30 שנה אחורה, לתקופת העשור האבוד בכלכלתה, כולל ירידה חריפה ברמת החיים. לדבריו, היענות הממשלה לדרישות מערכת הביטחון פירושה שיעבוד כל המערכות האזרחיות לדרישות הצבא ופגיעה אנושה בכל התקציבים האזרחיים, כולל תקציבי התשתיות והחינוך.

הבכיר הוסיף כי מערכת הביטחון תקבל תוספת לתקציבה ב-2007 ובשנים שלאחר מכן, כפי שהיא עומדת לקבל תוספת של 2 מיליארד שקל בתקציבה ל-2006, ואולם מכאן ועד לקבלת דרישותיה המופרזות, הדרך רחוקה מאוד. לדבריו, תקציב מערכת הביטחון לא קוצץ בשנים האחרונות; להיפך, בשנים רבות הוא גדל מעבר לתקציב שאושר בממשלה ובכנסת, באמצעות העברת כספים לנושאים נקודתיים, אם בתקופת האינתיפאדה, אם לבניית גדר ההפרדה ואם בעת ההתנתקות, כפי שמוכיח גם דו"ח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג.

הבכיר סבור כי הגיעה העת לבדיקה אזרחית אחראית של ביצוע תקציב הביטחון, שכן לא ייתכן כי עם תקציב כל כך גדול, לחיילים הלוחמים בלבנון היה חסר ציוד, אוכל ושתייה.

במשרדי ראש הממשלה והאוצר מעריכים כי מערכת הביטחון נתונה בלחצים לאור הטענות החוזרות ונשנות בתקשורת נגד תפקודה במלחמה.