רון בנצור: "הישראלים לא הפנימו את פארמוס; הם לא מסתכלים על הסיכונים"

במאי גייסתם כ-30 מיליון דולר ממשקיעים אמריקאים שכבר הפסידו 50% מההשקעה. גם הם כועסים?



"זה אולי יפליא, אבל בקושי שומעים מהם תלונות. הם חיים את השוק ומכירים את הבעייתיות. מניית XTL היא אחת המניות בפורטפוליו גדול שלהם, והנפילה שלה היא לא מהמקרים הקיצוניים שהם ראו בין חברות הביוטכנולוגיה. התחושה היא שהישראלים מקבלים את זה הכי קשה - גם בגלל המרחק הגיאוגרפי, וגם מפני שהבורסה מתנהגת יחסית טוב, כך שקשה לישראלים להפנים ששוק הביוטכנולוגיה מתנהג אחרת".



יכול להיות שהריצה לנאסד"ק היתה מהירה מדי?



"כל חברת ביוטכנולוגיה צריכה להגיע בסופו של דבר לנאסד"ק. זה השוק היחיד בעולם שיודע לתמחר לפי תוצאות של חברות ביוטכנולוגיה. השוק האמריקאי יכול להיות גם אכזרי, אבל גם יודע להעניק למי שמראה נתונים. חברת ורטקס, למשל, הציגה תוצאות טובות ב-phase1, ושווי החברה קפץ לפני שנה וחצי תוך שבוע מ-600 מיליון דולר ל-4 מיליארד דולר. זו אמנם דוגמה קיצונית, אבל נותנת תחושה של מה שאפשרי בנאסד"ק ולא בבורסה אחרת".



תמשיכו להיסחר בשלוש בורסות - לונדון, ת"א ונאסד"ק?



"מסחר בשלוש בורסות דורש הרבה משאבים ועלויות, ולכן תוך כמה חודשים עד שנה אנחנו מתכננים לצאת מלונדון. נאסד"ק עדיין לא מהווה תחליף למשקיעים האירופאיים מבחינת נזילות, אבל זה משתפר. כשזה יקרה, תהליך היציאה מלונדון יהיה מהיר".



XTL קיימת כבר 13 שנה, ובכל זאת, התרופה עדיין רחוקה.



"זה נכון. בגלגול הקודם שלה, החברה ניסתה לפתח מודל עסקי לא נכון שקשה ליצור ממנו ערך. הם היו אנשי מדע שלא ידעו לפתח ערך, ניסו למכור שירותים, ופיתוח המוצרים היה שולי. היום החברה מתמקדת רק במוצרים וניסויים קליניים. אני רוצה לבנות פה משהו רציני. זה רק השלב הראשון של הניסויים, ויש רמת סיכון גבוהה, אבל יש הסתברות טובה להצלחה. יותר מזה קשה להגיד".