בנק הפועלים: "הכונס בר-הלל ביקש שכר טרחה הגבוה ב-1,600% מבתקנות עבור כינוס מלון סאן בבת ים"

כונסי נכסים ומפרקים רבים נוהגים לבקש מבתי המשפט שיכירו ב"מאמץ מיוחד" שהשקיעו במסגרת מילוי תפקידם, ויתגמלו אותם בהתאם. כך זה מתבצע: הכונסים, הממונים בדרך כלל על ידי הנושים המובטחים - שהם לרוב הבנקים - מנסים לשמור על מערכת יחסים תקינה עם הבנק ואינם ששים לפתוח חזית מולם. הבנקים מספקים עבודות כינוס ופירוק רבות לאורך זמן, ולכונסים לא כדאי לכרות את הענף עליו הם יושבים.



על כן מתייצבים הכונסים תחילה בבנק, ומבקשים תגמול נוסף עבור המאמץ שהשקיעו, שלטעמם הוא כמעט תמיד מאוד מיוחד. כאשר הבנקים מסרבים, ולרוב הם מסרבים, רוב הכונסים חוזרים בהם מדרישותיהם, או לפחות מרובן. מעטים הכונסים שמעזים, על מזבח תוספת מאמץ בתיק ספציפי, להקריב את יחסיהם עם הבנקים.



במקרה של עו"ד שלמה נס ורו"ח גבי טרבלסי הסכנה אינה מרובה, שכן סביר להניח שהבנקים ימשיכו לעבוד עם כונסים שיש להם קבלות, גם אם הם יקרים. אבל במקרה דומה שנדון בימים אלה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בעניין כינוס הנכסים של מלון סאן בבת ים, מסתכן כונס הנכסים עו"ד יששכר בר-הלל בקרע עמוק עם הבנק הגדול בישראל, בנק הפועלים.



בר-הלל מונה ככונס נכסים מוסכם של מלון סאן בבת-ים מטעם בנק הפועלים והבנק הבינלאומי הראשון. עוד בטרם מומש המלון הוא עלה בלהבות פעמיים, במועדים סמוכים, ובהפרש של יומיים בין שריפה לשריפה. המלון היה במצב רעוע עוד לפני שנשרף, ונדרש לו שיפוץ יסודי. לטענת בר-הלל, בטרם השריפות הוצע עבור המלון סכום של 9.1 מיליון דולר. לבסוף המלון נמכר למשקיע זר, לאחר השריפות, תמורת 9.5 מיליון דולר, וזאת להוציא את תגמולי הביטוח בסך 1.6 מיליון דולר, שהיתוספו אף הם לקופת הכינוס.



בר-הלל טען כי דמי הביטוח התקבלו רק בזכות מומחיותו המיוחדת בביטוח ובדיני נזיקין. לפיכך, בר-הלל מבקש מבית המשפט לפסוק לו שכר טרחה בסך 15% מתגמולי הביטוח - 240 אלף דולר - עבור קבלת תגמולי הביטוח בלבד, ללא קשר לשכרו בגין מימוש המלון בהתאם לתקנות שכר הטרחה לכונסים. לטענת בר-הלל, מומחיותו בנזיקין אינה קשורה לתפקידו ככונס, ואילו לא היתה לו המומחיות האמורה, הוא היה נדרש לשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה בתחום זה, ועלויותיו היו משולמות מתוך קופת הכינוס.



בנק הפועלים הגיש התנגדות נמרצת ומיידית לבקשה יוצאת הדופן של עו"ד בר-הלל, באמצעות עוה"ד יואב לוינסון ועינן שחר. לטענת הבנק, לבר-הלל לא מגיעה תמורה מיוחדת בגין קבלת תגמולי הביטוח, במיוחד מאחר שלא הוגשה כל תביעה נגד חברת הביטוח, והיא הכירה באחריותה לנזקי השריפות ושילמה את דמי הביטוח מבלי להערים קשיים. הבנק טוען כי בר-הלל מבקש מבית המשפט לאשר לו שכר הגבוה ב-1,600% מהשכר המוכר על פי התקנות - בקשה מופרזת שאין מקום לקבל אותה.



בר-הלל מסר בתגובה: "תגובת בנק הפועלים מקוממת, מתלהמת ואינה במקומה. מגיבים עורכי דין שלא ליוו את התיק לכל אורכו, בעוד נציגי הבנק שליוו את התיק הרעיפו שבחים רבים על עבודתי. לכל הדעות עשיתי עבודה מצוינת בתיק, ומגיע לי שכר עבורה. אין פה עניין של פתיחת חזית עם הבנק. בנוסף, הנכס לא נמכר ב-11.1 מיליון דולר כטענת הבנק, אלא ב-9.5 מיליון. 1.6 מיליון דולר שולמו כתגמולי ביטוח. אם אלה היו דמי המימוש, היה צורך לשלם תמורתם מס שבח שהיה יורד מקופת הכינוס. אפילו רשויות המס אינן טוענות זאת".