נציגי האוצר - השר אברהם הירשזון וראש אגף התקציבים קובי הבר - אמרו כי תשובה חיובית, ולו גם חלקית, לדרישות הדמיוניות של מערכת הביטחון משמעותה שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות של המדינה, כולל קיצוץ חריף בכל תקציבי המשרדים האזרחיים, ופגיעה במערכות שנבנו במאמץ רב במשך שנים ארוכות.
הירשזון אמר כי אם יתקבלו דרישות מערכת הביטחון, ההשלכות על כלכלת ישראל יהיו קשות, עד כדי פגיעה במערכות כלכליות וחברתיות. הדברים לא נעמו לאוזניו של פרץ, שהתלונן כי כל פעם שמדברים על תקציב הביטחון, ראשי האוצר מדברים על פגיעה בתקציבי החברה והרווחה. חילופי הדברים היו קשים ורועמים, וראש הממשלה נאלץ לקטוע אותם.
בכירים במשרד הביטחון אמרו לאחר הישיבה כי "הגיע הזמן להפסיק להיסחף למדיניות ההתנערות של משרד האוצר הנמשכת זה שנים; מדיניות שהתעלמה מצורכי הביטחון לאורך זמן והביאה אותנו למשבר מהקשים ביותר שהיו. המלחמה נתנה הזדמנות להתפכח ולהבין את פוטנציאל האיום של ארגוני הטרור, הטילים והרקטות.
"בנוסף המלחמה הבהירה לעם ישראל כי כדי שהצבא יהיה ערוך ומוכן לכל איום אפשרי יש להעמיד לרשותו את כל האמצעים הנדרשים. מצב שבו חייל מילואים לא מתאמן במשך שנים ונדרש להיכנס למלחמה מיד, אסור שיחזור על עצמו. מערכת הביטחון הציגה את התביעות המינימליות לשם כך בשלוש מדרגות".
בכיר במערכת הביטחון: "על הכסף שנחסך בשש השנים האחרונות, 17 מיליארד שקל, שילמנו בריבית דריבית"
מוטי בסוק
28.8.2006 / 9:49