מאת עודד חרמוני
היקף ההון המיועד להשקעה בחברות זרות על ידי קרנות הון סיכון ישראליות מגיע ל-600-700 מיליון דולר בשנתיים הקרובות, מתוך הון של כ-4 מיליארד דולר העומד לרשותן - כך על פי הערכות בתעשייה, וזאת למרות הערכות של מנהלי קרנות בדבר מחסור עתידי בהון להשקעה.
מבדיקת "הארץ" התברר, כי שלוש הקרנות שבסיסן בישראל - סטאר, JVP ו-BRM - שהכריזו ב-2001 על השלמת גיוסי הון בהיקף כולל של מיליארד דולר, מתכננות לייעד רק כ-450 מיליון דולר מהון זה להשקעות בחברות ישראליות.
על פי נתוני סקר ה-Money Tree, ברבעון השני של 2001 השקיעו 12 קרנות ישראליות סך כולל של 28 מיליון דולר בחו"ל - כ-13% מכלל ההשקעות של הקרנות בישראל ברבעון, שהסתכמו ב-184 מיליון דולר. היקף ההשקעה בחברות סיד ישראליות ברבעון זה היה 25 מיליון דולר. ברבעון הראשון השקיעו הקרנות הישראליות 46 מיליון דולר בחברות זרות, וב-12 החודשים האחרונים ההערכה היא שהקרנות הישראליות השקיעו כ-150 מיליון דולר בחו"ל.
יפה קרינדל, שותפה בקרן ההון סיכון סטאר, אמרה כי העניין הגובר בחברות זרות הוא תוצאה של תהליך הגלובליזציה: "יותר קרנות נחשפות לחברות זרות מעניינות. לסטאר היו מימושים גדולים יותר בחו"ל. בדרך כלל אנו משקיעים 45% מההון שלנו בישראל, והשאר בחו"ל".
עד כה הוציאו שלוש קרנות אלו כ-100 מיליון דולר מההון שגייסו, וחלקו הושקע כבר בחברות היי-טק זרות. JVP ו-BRM מתכוונות להשקיע את החלק המיועד לחברות ישראליות רק בחברות ישראליות הרשומות בחו"ל, שמהוות כיום את מרבית חברות הסטארט-אפ הישראליות.
לדברי מנהלי הקרנות, אראל מרגלית (JVP) וניר ברקת (BRM), הסיבה לכך היא בעיות משקיעים בתחום המס, דוגמת מיסוי כפול, ובעיות שבהן נתקלות חברות הסטארט-אפ בעצמן בתחומי מיסוי רווחי הון ואופציות לעובדים.
נציבות מס הכנסה מנסה לצמצם את תופעת ההשקעות בחברות זרות באמצעות סעיף בהסכמי פרה-רולינג, המחייב את הקרנות להשקיע כ-70% מההשקעות בחברות ישראליות, אך חלק מהקרנות אינן מגיעות להסכמה על הסדרי הרולינג ולכן אינן מחוייבות להגבלות.
יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון בישראל ומנהל קרן יוזמה, יגאל ארליך, מעריך כי חלק גדול מהקרנות הישראליות מייעדות כ-10% מההון שלהם להשקעות זרות.
קרנות הון סיכון ישראליות ישקיעו כ-700 מיליון דולר בחברות זרות
הארץ
1.8.2001 / 7:36