הזמנתם חופשה בחו"ל ולא נהניתם? בעיה שלכם, ונא לא להטריד את השופטים

עוד ציין השופט, באשר לגודל החדר, כי החדר שהוזמן הוא חדר זוגי סטנדרטי אשר גודלו הממוצע הוא על פי הסטנדרטים הקיימים במדינות מערב אירופה. "מדובר בחדרים בלונדון שהינם צרים לאור הצפיפות בעיר זו", כתב השופט.



באשר לטענות כי החדר היה חנוק וללא אוורור, קבע השופט כי לנתבעת אין כל אחריות על מצב החדר. לדבריו, הוא עיין בצילומי החדר שהגיש התובע עצמו, ולא מתרשם כי זהו חדר לעובדים. "בחדר מנורות מעוצבות, טפטים ופריטים אחרים המוכיחים שאינו כלל חדר טחוב לעובדי תחזוקה".



לדברי השופט, "התובע ואשתו נהנו מחבילה זולה ל-7 ימים בלונדון, וכעת מבקשים את החזר התשלום ששילמו בתוספת סכום נוסף בסך 100% ממחיר החבילה". הוא הוסיף כי לדעתו נכונותה של הנתבעת לפצות את השניים בזיכוי של 1,800 שקל על פי המלצת ביהמ"ש ולפנים משורת הדין היתה הוגנת וסבירה, ויש להצטער על כך שהתובע סירב לכך וביקש ש"ייקוב הדין את ההר"; לדבריו, "המדובר בתביעה מופרזת ובלתי הגיונית".



בשולי החלטתו הפנה קליין למסר שהופיע בפסק דין אחר שנתן, בו ציין כי "לאחרונה הולכת ומתפתחת תופעה מוזרה ומשונה של הצפת בתי משפט - ובמיוחד בתי משפט לתביעות קטנות - בתביעות קנטרניות וטורדניות של נופשים אשר מחפשים בכל מאודם, כל תקלה או סיבה, אף מתחת לפני האדמה". זאת, לדברי השופט, "בכדי להגיש עם חזרתם לארץ תביעה נגד חברת התיירות, סוכן הנסיעות, חברות הספנות, חברת התעופה ומי לא, בגין אי נוחות אמיתית או מדומה, קשה או קלת ערך בעת חופשתם".



לדברי קליין, "במקום לשתף פעולה עם גורמי התיירות, להודות על ניסיונותיהם להתגבר על התקלות ולהמשיך ליהנות מהחופשה ולשים התקלות בצד ולהרחיקן מהזיכרון, בוחרים הנופשים להתרגז ולרטון, ובכך להגדיל את רכיב 'עוגמת הנפש' בתביעתם, ולתכנן את הרגע בו כף רגלם תדרוך על מפתן בית המשפט, בכדי ש'הצדק יצא לאור', ויוכלו גם הם לגרום ל'עגמת נפש' לגורמי התיירות המסורים" (תק 004751/06).