בג"ץ הקפיא למשך חצי שנה את הדיון בעתירה נגד הפרטת בתי הסוהר

מנוסח ההיתר שהגיע לידי "הארץ" עולה, כי החברה הזכיינית עשויה לקבל אישור מהמדינה להעביר את השליטה בה לתאגיד ממשלתי זר, או אפילו לידיה של ממשלה זרה. "השליטה בזכיין", נכתב בהיתר, "לא תהיה בידי מדינה זרה, או בידי תאגיד ממשלתי זר, או בידי תאגיד שהשליטה בו היא בידי תאגיד ממשלתי זר, אלא אם כן אישרו זאת השר לביטחון פנים ושר האוצר בכתב ומראש".



בהמשך נקבע: "בעל עניין בזכיין, במישרין או בעקיפין, בעל השפעה ניכרת בזכיין וכן מי שמחזיק בשליטה במי מהם, לא יהיה תאגיד ממשלתי זר, אלא אם כן אישרו זאת החשב הכללי ונציב שב"ס".



"ההיתר הוא פרי עבודה מאומצת של אנשי מקצוע רבים", כתבה לבג"ץ עו"ד יוכי גנסין, ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, לקראת הדיון הבוקר, "והוא מבטא מאמץ משמעותי להבטיח את התנהלותו התקינה של בית הסוהר בניהול פרטי, שמירה על תנאי הכליאה, זכויות האסירים, רווחתם ובריאותם". ההיתר - שלאחר חתימת החשב הכללי ונציב שב"ס, יוענק לחברה הזכיינית - משמש תנאי סטטוטורי להקמתו והפעלתו של בית הסוהר הפרטי. "יצוין כי המדינה רשאית לשנות את תנאי ההיתר", כותבת גנסין, "בהתאם לעקרונות הדין והמשפט המינהלי".



העתירה נגד הקמת בית סוהר פרטי הוגשה במארס 2005, בידי החטיבה לזכויות אדם, באמצעות עו"ד גלעד ברנע. לפני כחודשיים החליט בג"ץ להוציא צו על-תנאי, המורה למדינה לנמק מדוע לא תבטל את החקיקה המאפשרת להפריט את מערכת הכליאה בישראל, ומדוע לא תימנע מהענקת זיכיונות לחברות פרטיות להקמת בתי סוהר פרטיים.



ההרכב, בראשות נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, אמור לפסוק באופן תקדימי בשאלה העקרונית התוחמת את גבולות ההפרטה והמגדירה את הסמכויות השלטוניות ה"גרעיניות" של המדינה, שאותן היא איננה רשאית להפריט.



לעתירה צורפה כמשיבה גם חברת "א.ל.א ניהול והפעלה" - הקבוצה שזכתה במכרז להקמת בית הסוהר הפרטי, בשליטתו של לב לבייב. מדובר בתאגיד משותף לחברות אפריקה ישראל, מנרב הנדסה ואימרלד האמריקאית, שזכה במכרז ואמור להקים את בית הסוהר הפרטי הראשון מדרום לבאר שבע, בעלות כוללת של 1.4 מיליארד שקל.



בהודעת הזכיינית לבג"ץ, שהוגשה בימים האחרונים, נכתב כי "אין כל פסול בהיעזרות המדינה בגורם פרטי לשם מתן שירותים, לרבות ניהולו של בית סוהר, כל עוד הדבר נעשה בצורה אחראית ומבוקרת". לטענת הזכיינית, המדינה מפקחת בצורה כה הדוקה על התהליך, עד שכלל אין מדובר בהפרטה אלא ב"הסתייעות" בחברה פרטית.



היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, שהתייצבה גם היא להליך, כתבה כי "אל לו לבית המשפט לשים עצמו בנעלי הכנסת ולהגביל את כוחה כמחוקקת באמצעות הלכות שיפוטיות שאינן מעוגנות בחוקי היסוד".