ווב 2.0 - חלום הבלהות של מנהלי מערכות המידע

האם ווב 2.0 מתחבר לעולם האנטרפרייז (עולם הארגונים הגדולים)? מה יודע מנהל מערכות המידע (CIO) ממוצע על התופעה שנטחנה לאחרונה עד דק בכל העיתונים והבלוגים ברשת? כיצד בלוגים, וויקיס (wikis - גולשים שמזינים ערכים לאנציקלופדיית וויקיפדיה), מאש-אפס (Mash-ups חיבור בין יישומים) - תוכן הנוצר על ידי גולשים או תגיות - משפיעים כל אחד על חברות גדולות?



לא קל לנתח כיצד תופעת הווב 2.0 תשפיע על ארגונים גדולים ועל היכולת שלה להיטמע במערכות ה-IT המסורתיות, מהטעם הפשוט שווב 2.0 היא תופעה רחבה מדי, כזו שכוללת ערב רב של טרנדים טכנולוגיים חדשים, שכל אחד מהם עשוי להשפיע. מנגד, צריך לחכות ולתת עוד זמן בכדי לראות האם הארגונים ערים לסערה שעולם האינטרנט חווה בשנתיים האחרונות, ושלא מדובר רק בהייפ. כנס מיוחד שתערוך חברת המחקר IDC ישראל בתחילת ספטמבר יעסוק בקשר בין ענף טכנולוגיות המידע (IT) בארגונים לבין תופעת הווב 2.0.



מארק לויט, סגן נשיא למחקר בנושא מיחשוב ושיתופיות בעולם הארגונים בחברת המחקר IDC העולמית ואחד המשתתפים הצפויים בכנס, סבור שמנהל מערכות מידע ממוצע לא ממש יודע באופן ברור מה משמעות המושג ווב 2.0. "מנהל מערכות המידע יודע משהו על ווב 2.0 מקריאה בעיתונים ומגזינים, אך רבים מהם מתחילים להכיר את ווב 2.0 גם מחייהם הפרטיים, וזאת כתוצאה מהתנסות של ילדיהם באתרים כמו מייספייס או מקריאה בבלוגים על מערכות מידע", מסביר לויט. "מנהלי מערכות המידע לא נוטים לראות בווב 2.0 כרלוונטי למערכות המידע בארגונים שלהם בטווח הקרוב, אך הם מודעים לכך שפעילויות ווב שונות נכנסות לסביבת העבודה. למשל, טכנולוגיית מסרים מיידיים. מנהלי מערכות מידע מתקדמים יותר, מבינים כיצד רשתות חברתיות, וויקיס ומאש-אפס, יכולים להועיל לארגונים".



את המונח ווב 2.0 טבע בראשונה גורו הטכנולוגיה טים אוריילי, כאשר נתן שם לכנס שהתקיים באוקטובר 2004 בסן פרנסיסקו בנושא הרשת החדשה. לווב 2.0 יש כמה מאפיינים כלליים: יותר תוכן נוצר על ידי הגולשים ופחות על ידי האתרים; יש יותר שיתוף בתכנים; שפות תכנות ותקנים חדשים מאפשרים יותר שיתוף; רשתות חברתיות פורחות ויותר יישומים מוצעים באופן מקוון מאשר כמוצר מדף. בעולם האנטרפרייז לעומת זאת, הנגיעה של ווב 2.0 היא מצומצמת יותר. בעיקר מאחר והגישה לתכנים מצד העובדים אינה חופשית, ומבוססת על מערכת הרשאות מסודרת. לא כל עובד יכול לגשת לנתוני מערכות הבינה העסקית, ה-ERP (תוכנה לניהול משאבי ארגון), או ה-CRM (תוכנה לניהול קשרי לקוחות) ולעשות שם כרצונו. ובכל זאת, אחד התחומים שכן נוגע לאנטרפרייז הוא פורטלים ארגוניים או מערכות לניהול ושיתוף ידע.



ירון פולק, שותף מנהל בקרן ההון סיכון ג'נסיס פרטנרס, סבור שהפורטלים הארגוניים לא ממש הצליחו בשוק האנטרפרייז. "זו היתה הצלחה מועטה", מסביר פולק שבעבר היה מנכ"ל נס טכנולוגיות ומכיר גם את הצד של חברות האינטגרציה. "אלה פרויקטים שעולים כסף רב, אך השיגו הצלחה מועטה ביותר. בסופו של דבר אתה מוצא בפורטל פירוט על קפיטריית החברה ומכתב מהמנכ"ל. לא את המידע מתוך המערכות הארגוניות". פולק סבור שתופעת הווב 2.0 מהווה חלום בלהות עבור מנהל מערכות המידע בארגון. "עובדי הידע (Information Workers) בארגונים רוצים להגדיר לעצמם איך לקבל את המידע. הם רוצים לקבל את המידע באותה קלות כפי שהם מחפשים מידע ברשת, מבלי לעבור 3 מסכים או לבצע לוגין מסובך. מנהל מערכות המידע לעומת זאת רוצה שליטה מרכזית".




שחר קמיניץ, מנכ"ל ויזם חברת הסטארט-אפ Technologies Serendipity, העוסקת בתחום האנטרפרייז ווב 2.0, סבור שנקודת המפתח היא להפעיל את כל הטכנולוגיות החדשות על מידע ארגוני. למשל להפעיל תגים או RSS על נתונים ארגוניים. "פריצת הדרך תגיע כשיהיה אפשר להכיל את האופן שבו משתמשים ברשת גם על נתונים ממערכות מידע ארגוניות. כל הדיבורים על שילוב בלוגים וויקיס בארגון קלים ליישום, שכן היישום שלהם בארגון דומה ליישום ברשת. הלב של הארגון נמצא במערכות מידע אופרטיוויות. ב-CRM, ה-ERP והבאק אופיס".



רנית זקצר, מנהלת טכנולוגיה ראשית במטריקס, סבורה שווב 2.0 מותיר את הארגונים המסורתיים פעורי פה. "הם לא יודעים איך לאכול את זה, כמו שבעבר לא ידעו איך לאכול את האינטרנט. בהמשך הארגונים הבינו שאינטרנט הוא פלטפורמה לתקשורת ולאינטראקציה עם הלקוחות. אבל הם לא יודעים להתמודד עם העובדה שלכל לקוח יש קול משלו. הם לא מתמודדים עם הדמוקרטיזציה של ווב 2.0. הקולות של הלקוחות יוצרים רעש וחוסר שליטה בארגונים", היא מבהירה. הבעיה, לטענת זקצר, היא פחות טכנולוגית ויותר עסקית. לארגונים לא ברור כיצד ווב 2.0 והטכנולוגיות שהוא מגלם יכולות לסייע להם לעסקים. "בשורה התחתונה אני סבורה שהארגונים לא יוכלו להתעלם מהתרבות הצרכנית שנוצרת בעקבות עולם הווב 2.0 עם העובדים גדלים בתרבות צרכנית אחרת. מנהלי מערכות המידע ומנהלי שיווק יצטרכו ללמוד על ווב 2.0 ולחשוב איך הם נפגשים עם תופעה זו", היא אומרת.



ווב 2.0 בשוק האנטרפרייז והנגיעה הישראלית



חלק מחברות התוכנה הישראליות כבר מנסות להביא לארגונים הגדולים פתרונות מקומיים מעולם הווב 2.0. הנה כמה דוגמאות. קבוצת One1 למשל מביאה לישראל את מערכות ה-CRM של salesforce.com - הפועלת במסגרת מודל תוכנה ארגונית הניתנת כשירות דרך רשת האינטרנט. כך נחסכות מהארגון גם עלויות האינטגרציה והשילוב של המערכת עם מערכות IT אחרות.



אחת הדוגמאות לשליפת מידע ארגוני בצורה נגישה מגיעה מצידה של בבילון הישראלית, המפתחת מילונים ומציעה לארגונים גדולים לשלב את המילונים במידע הצבור בבסיסי הנתונים שלהם. התוצאה היא שכל עובד יכול בלחיצת כפתור לקבל פירוש למונח מקצועי.



וכאשר מדברים על שילובים בין יישומים ארגוניים, אי אפשר שלא להזכיר את פרויקט מנדוסינו המשותף לסאפ ולמיקרוסופט העולמיות, אך שבבסיסו נולד בישראל. מדובר בפרויקט שנועד לשלב את המידע מהמערכות הארגוניות של סאפ (מערכות ה-ERP לניהול תשתי