דברים שרואים מכאן לא רואים משווייץ

מאת עמית שרביט

בנקאים בכירים מרחבי העולם היושבים במשרדים מטופחים ויקרים באזור הסיטי של תל אביב, מעולם לא נראו משועממים כל כך. הבשורה הגדולה של מהפכת הטכנולוגיה שיצרה את בועת את שוקי ההון ברחבי העולם, השפיעה על מוסדות פיננסיים גדולים לפתוח סניפים ונציגויות בישראל.

שמות כמו מירביליס, כרומטיס וצ'ק פוינט שבו את דמיונם של ענקי הבנקאות. ישראל, שנחשבה עד לא מזמן הבטחה גדולה בתחום שהיה הבטחה גדולה כשלעצמו, היתה, מבחינתם, יעד אטרקטיווי.

ואולם התרסקות שוקי ההון בעולם השביתה כמעט לחלוטין את הפעילות העניפה שבה התעניינו: עסקות בתחום הבנקאות להשקעות ובנקאות הפרטית. מיטיב לבטא את המצב אלבר בן אבי, מנהל UBP, הנמצא בבעלות משפחת פיצ'וטו היהודית משווייץ: "נכנסנו כשהכל פרח. השלום נראה באופק, הפעילות היתה ערה, השווקים הפיננסיים בעולם היו בגיאות שכמוה לא נראתה זמן רב, היתה תחושה של עושר. פנינו ל'כסף הישן', לאלפיון העליון הוותיק, שבו יש כסף גדול המחכה להזדמנויות אטרקטיוויות להשקעות במכשירים מתוחכמים בחו"ל. בחנו גם את הפעילות בקרב אנשי ההיי-טק. כיום יותר שקט".

הפעילות של הבנקים הזרים בישראל כוללת בנקאות מסחרית שאותה מספקים בשלב זה רק סיטי בנק ו-HSBC, בנקאות להשקעות שבה מעורבים יותר שחקנים, ובנקאות פרטית שאותה מספקים הן הבנקים המסחריים והן נציגויות של בנקים זרים שעוסקות בהפניית לקוחות לסניפיהם בחו"ל.

בישראל פועלות תשע נציגויות של מוסדות פיננסיים מובילים, בעיקר מאירופה, נוסף על שני סניפים שפתחו סיטי בנק ו-HSBC, וכן נציגויות של בתי השקעות מובילים, כמו מריל לינץ, להמן ברדרס וסלומון סמית בארני. כמה מהם הודיעו בעבר כי ירחיבו את הפעילות בישראל, אך בחרו שלא לעשות זאת - החלטה או אינטואיציה שאולי היטיבה עמם. לפי שעה לפחות. מדובר, למשל, בסיטי בנק שהיה אמור לפתוח כמה סניפים קמעוניים ברבעון השני ועדיין לא פתח, בקרדי אגריקול ובקרדי סוויס. לעומת זאת, דויטשה בנק ששימש יועץ לקבוצת אי.די.בי במכירת גרעין השליטה בה לקבוצת קרדן, ליאון רקנאטי ומשפחת קרסו, משמש עתה מנהל קונסורציום בנקים ביחד עם בנק הפועלים והבנק הבינלאומי למימון רכישת גרעין השליטה באי.די.בי בסכום של כ-660 מיליון דולר.

מורידים פרופיל

בנקאים בכירים סבורים כי הנציגויות של הבנקים הזרים, רובן ככולן, מורידות פרופיל ומצמצמות פעילויות. לדבריהם, פעילות של בנקאות להשקעות כמעט שלא קיימת. לפני כשנה היו הנפקות של חברות ישראליות באירופה ובארה"ב. הנפקה מוצלחת עשויה לעודד את העובדים הבכירים בחברות אלה לנהל בבנק שביצע את ההנפקה הן את כספי החברות והן את ההטבות והנכסים שקיבלו, ולכן נהפכו ליעד מועדף מבחינת הנציגויות.

כיום כמעט שאין פעילות של הנפקות בישראל או בחו"ל, למעט זו של חברת החשמל שגייסה באחרונה 600 מיליון דולר בארה"ב. כמו כן הדירוג של ישראל בעולם יורד, וההנהלות המרכזיות של הבנקים אינן ששות לממן בה פעילויות עסקיות. הבנקאות הפרטית מהווה, אם כן, את הפעילות העיקרית של הנציגויות והסניפים של הבנקים הזרים הפועלים בישראל. מדובר בפעילות אקסקלוסיווית ללקוחות המנהלים תיקים בסדרי גודל של 250 אלף דולר ויותר.

הבנקים הזרים הפועלים בישראל באמצעות נציגיהם, מבליטים את יתרון הגודל שיש להם על פני הבנקים המקומיים ללקוחות המנהלים תיקי השקעות בהיקפים גדולים. יהודה לוי מ-HSBC אומר כי הנטייה של הבנק היא להשקיע בניירות ערך זרים: "צבא של 400 אנליסטים המסקרים את מניות הבלו צ'יפס ואחרות, מספק מידע עדכני". לדבריו, הנטייה להשקיע בניירות ערך זרים תגדל ברגע שתתחיל הרפורמה במס. בן אבי אומר כי היתרון של UBP הוא הגודל והפריסה: "אנו עוסקים רק בבנקאות פרטית ובניהול השקעות. הבנק נהפך לאחד הגדולים בשווייץ בתקופת זמן לא ארוכה של 30 שנה. אנחנו מתמקדים בלקוחות שרוצים לנהל תיקים בהיקף של 300 אלף דולר ויותר".

בנק נוסף הפועל בעיקר בניהול השקעות ללקוחות פרטיים הוא DTBC בניהולו של אלחנן הראל. הנציגות עוסקת בעיקר בניהול תיקי השקעות בהיקף של 250 אלף דולר ויותר. אודי רקנאטי שמכר את אחזקותיו בקבוצת אי.די.בי, הוא יו"ר הבנק הנמצא בשווייץ ונחשב בנק זר. הבנק שהיה המממן העיקרי של המכביה, לא עשה זאת מטעמי ציונות בלבד. מקורבים לבנק העריכו כי ביקש לנצל את הרייטינג של המשחקים, כדי לגייס לקוחות עשירים מקרב יהדות העולם.

הפעילות של הנציגויות הבנקאיות בישראל נעשית באמצעות משרדים קטנים הכוללים שניים-שלושה נציגים שעוסקים בהפניית לקוחות לשלוחת האם בחו"ל. פעילות זו בוצעה בעבר באמצעות "נציגי מזוודות" שנשלחו לישראל לביקורים קצרים כדי לגייס לקוחות. ואולם בעקבות הליברליזציה והצמיחה המהירה במשק בשנות ה-90 החליטו כמה מהבנקים לפתוח נציגויות קבועות. בנקאי ישראלי בכיר סבור כי פתיחת הנציגויות נובעת מרצון של הבנקים השווייצים להתקרב ללקוחות הוותיקים. "אף אחד לא מדבר על זה, אבל הקשרים בין חלק מהבנקים הללו ללקוחות שלהם בישראל החלו עוד לפני הליברליזציה. בעבר זה היה פחות חוקי, היום זה חוקי ולכן אפשר לנהל את הקשרים האלו בגלוי".

אחד היעדים העיקריים של נציגויות אלה הוא מתעשרי ההיי-טק. אלפי ישראלים המועסקים בענף ההיי-טק צברו נכסים פיננסיים רבים בשנים האחרונות, והם נתפשים כפוטנציאל עסקי טוב. רבים מהם, לדברי בנקאית בכירה, עדיין אינם לקוחות רלוונטיים, מכיוון שלא העבירו את כספם לישראל, אלא השאירו אותו לניהולם של בנקים להשקעות שטיפלו במכירת החברות שבהן הועסקו.

הבנקים המקומיים לא נשארים אדישים

"רבים ממתעשרי ההיי-טק", אומרת הבנקאית, "השאירו את הכסף בבתי ההשקעות הזרים שסייעו להם להירכש. אם מריל לינץ', לדוגמה, טיפל להם בהנפקה, הוא הציע לעובדים ניהול של הנכסים הפיננסיים, אופציות הגנה ושירותים אחרים, כך שהכסף הזה עדיין לא הגיע לכאן. ברגע שהכסף הזה יהיה נזיל, הוא יהיה יותר רלוונטי לגופים בנקאיים הפועלים בישראל, ובכלל זה לבנקים הזרים".

הבנקים הזרים פוזלים, כאמור, לעבר הלק