מאת הדר חורש
בזק לא יצאה שמחה מדיוני הכנסת על תיקון חוק התקשורת, והיא גם לא היתה אמורה לצאת מזה טוב. על ליווי הדיונים הופקד מטעם החברה סמנכ"ל אגף הכלכלה, אבי גבאי (34). יו"ר ועדת הכלכלה, אברהם פורז, הקציב לגבאי זמן דיבור במשורה, וגבאי הצליח במאמץ רב לחלץ כמה סעיפים קטנים ששיפרו את מצבה של בזק בתחום אישור התעריפים. "ממילא הוועדה דנה בחוק שנועד לפתוח את שוק התקשורת לתחרות. אם אתה מונופול תקשורת לעולם אינך יכול לצאת מהדיונים האלה יותר טוב מכפי שהיית כשנכנסת אליהם" הוא מסביר.
בוועדת הכלכלה, כמו במקומות רבים אחרים, לא מצא גבאי סימפטיה רבה לבזק, וכנראה שגם לא חיפש. "התרשמתי שוועדת הכלכלה התעלמה מההיבטים הכלכליים של החלטותיה והתייחסה בעיקר לסוגיות חברתיות ומשפטיות. הוועדה לא הבינה באמת את המשמעות של האנבנדלינג" הוא אומר.
אנבנדלינג היא מלת קוד לדרישת חברות תקשורת אחרות לקבל היתר לשימוש בקווים של בזק לצורך מתן שירותי תקשורת ללקוחותיהן. בזק ניהלה מלחמת חורמה בחדרי הוועדה ומאחורי הקלעים. בחלק מהדיונים קיבל גבאי, הנציג הקבוע של בזק, גיבוי מהיו"ר, עידו דיסנצ'יק, ומבכירים אחרים.
בעבר תמך משרד התקשורת בטענת בזק כי האנבנדלינג רק יאפשר למתחריה של בזק למכור לצרכן אותו שירות שנותנת לו בזק כיום באותו מחיר, תוך גרימת נזק כלכלי לבזק ובלי להעניק לצרכן ערך מוסף כלשהו. ערב הדיונים בחוק נסוג משרד התקשורת במעט מעמדתו הנחושה, והציע לאפשר לשר התקשורת לאשר לחברות תקשורת מתחרות שימוש בתשתיות בזק על פי שיקול דעתו. יו"ר הוועדה פורז כמעט הצליח לכפות הסדר קיצוני יותר, שיחייב את בזק להעמיד תשתיות לרשות המתחרים, ללא שיקול דעת של השר או של גורם אחר.
ואולם גם הנוסח שהתקבל איכזב את גבאי. "לא ניתנה לנו הזדמנות לשכנע את הוועדה", הוא אומר. "בשמיעה ראשונה הרעיון הזה נשמע מעולה, אבל כשמבינים את המשמעות ההתלהבות פוחתת. לא סתם התנגד דני רוזן, המנכ"ל הקודם של משרד התקשורת, לכך. בסופו של דבר האנבנדלינג גורם נזק לא רק למונופול אלא לכל השוק. זה גורם לכל הצדדים לא לרצות להשקיע בתשתית".
מלחמה אחרת שניהלה בזק בוועדה היתה בעניין הפיקוח על התעריפים. כמונופול צריכה בזק לקבל אישור לכל שינוי תעריפים ממשרדי התקשורת והאוצר ומהכנסת. תהליך האישור מסובך ומייגע ואינו מותיר לבזק סיכוי להתחרות בחברות פרטיות, שיש ביכולתן לקבל החלטות מהירות. השיטה עבדה איכשהו כשבזק היתה מונופול שסיפק מספר מוגבל למדי של שיטות תקשורת. כיום החברה מתמודדת עם מתחרים כמעט בכל תחום.
סלקום, לכאורה חברת סלולר בלבד, מגישה ללקוחות עסקיים הצעות מורכבות לתקשורת פנים ארגונית ושיחות מחוץ לאזור החיוג במחירים הנמוכים משל בזק. כך היא מנסה להפוך מתחרה לשירותי התקשורת הנייחת של בזק, ומצליחה בכך. הנהלת סלקום מסוגלת להפעיל תעריף חדש פעמיים ביום ללא צורך באישור.
כך נוצר מצב אבסורדי שבו סלקום נחשבת על ידי גופי הפיקוח חברה בתחרות, אבל לא כך המתחרה - בזק. "הוועדה לא הבינה את סוגיית הפיקוח על מונופול שנכנס לתחרות, והצורך להתאים את הפיקוח לעידן החדש", אומר גבאי. "גם במדינות אחרות יש מונופולים בתחום התקשורת אבל לא שיטת פיקוח כמו שיש לנו".
בזק שואפת להיות סמן של איכות שירותים
המגבלות המוטלות על בזק מקשות עליה את התחרות בתחום ה-ADSL, האינטרנט המהיר. המחיר שגובה בזק מהמשתמשים, 149 שקל לחודש, היה מחיר סביר אם הוא היה כולל גם את הספקת התוכן. בפועל מנועה בזק מלשמש ספק אינטרנט והמנויים נאלצים לשלם עוד כ-30 דולר לחודש תמורת השירות.
אם יתירו לבזק להפוך לספק אינטרנט, יכול להיות שיבוא הקץ על ספקי האינטרנט האחרים, כמו אינטרנט זהב ונטוויז'ן, שגם כך מתקשים לשרוד. "אולי אין להם זכות קיום", אומר גבאי. "ייתכן שזכות הקיום לספק אינטרנט הוא בהספקת תכנים ולא בפעולה הפשוטה של חיבור מנויים לרשת האינטרנט".
"אנחנו שואפים להיות יבמ של עולם התקשורת, להיות סמן של איכות שירותים", אומר גבאי. "מנהלי המחשוב בארגונים בוחרים לעתים קרובות במערכות של יבמ מכיוון שכולם מאמינים כי זו האיכות הטובה ביותר שאפשר להגיע אליה. בארגון, לעולם לא יאשימו מנהל שהחליט לבחור ביבמ. לעומת זאת, החלטה לבחור במתחרה של יבמ נחשבת לעתים קרובות מסוכנת. בסך הכל מהווה ההוצאה לתקשורת חלק קטן מההוצאה הכוללת בארגון, אבל חשיבות התקשורת לארגון יכולה להיות קריטית, ולכן אין סיבה שלא לבחור בשירות התקשורת האמין והטוב ביותר, גם אם מדובר במחיר לא נמוך".
בעקבות כניסת חברות הכבלים לשוק התקשורת וחברות חדשות כמו סלקום, אופק, ברק וקווי זהב - עלול מצבה של בזק להחמיר. שוק התקשורת יעבור ממכירת שירותים נפרדים לחבילות שירותים. מהבחינה הטכנית יכולה בזק להציע שירותים משולבים של טלוויזיה (באמצעות חברת הבת Yes), סלולר (באצעות פלאפון), שיחות בינלאומיות ואינטרנט. ואולם, היא כפופה למגבלה האוסרת עליה כמונופול להעדיף שיתוף פעולה עם חברה בת על פני חברה אחרת. ואולם, לבזק יש עדיין מרחב פעולה בתחום זה והשאלה העיקרית היא אם תתעורר בזמן לפעולה.
"אנחנו נערכים לשיתוף פעולה אסטרטגי בין חברות הקבוצה. המגבלה העיקרית היא על שיתוף פעולה בין בזק לחברות הבנות, אך אין מגבלה על שיתוף פעולה בין החברות הבנות לבין עצמן", אומר גבאי.
תפקיד מרכזי באסטרטגיה הזו תמלא חברת הלוויין שגבאי מאמין גדול בהצלחתה, על אף שהיא בולעת עדיין השקעות של מאות מליוני שקלים. "Yes תהיה עסק טוב בסופו של דבר", אומר גבאי. "אנחנו משקיעים כסף כדי לקבל תמורה ויודעים בדיוק מהו גבול ההשקעה, אבל אני לא יכול להיכנס לפרטים".
הצורך של בזק לקבל אישורים ממשלתיים לכל עסקה מסבך מאוד את העניינים. חברה המצפה להשקעה מבזק תיאלץ לחכות בדרך כלל כחצי שנה. שתי השקעות שסוכמו בתחילת השנה, בחברות אדאנת ואקספרט, ממתינות עדיין לאישור. הן עברו את אישור משרד התקשורת וקיבלו את המלצת רשות החברות, אבל אין עדיין תאריך לכינוס ועדת השרים האמורה לדון ולאשר סופית.
בזק רוצה להיות IBM
הארץ
1.8.2001 / 11:13