למרות החוק, נשים שסחרו בהן לא מקבלות פיצויים

בתי משפט שהרשיעו סרסורים בסחר בנשים מטילים על הסוחרים לשלם פיצויים זעומים ומגוחכים לקורבנות הסחר - כך עולה מניתוח פסקי דין שניתנו ב-2005 בבתי המשפט בישראל, שפירסמה היום (ראשון) המחלקה למחקר ומידע של הכנסת.



חוק העונשין מאפשר לבתי המשפט לפסוק לנפגעת הסחר פיצוי מרבי של 228 אלף שקל על הנזק והסבל שנגרם לה. ואולם בתי המשפט כמעט ואינם עושים שימוש בסעיף זה. מתוך 73 סרסורים שהורשעו בשנה שעברה בסחר בנשים, רק על 23 הוטל תשלום פיצויים לקורבנות. 50 מהסרסורים (70%) לא נדרשו לשלם כל פיצוי. גם כשהחליטו בתי המשפט לדרוש מהסרסורים פיצויים, הסכום הממוצע שקבעו היה 17,400 שקל בלבד - רק 7.6% מהפיצוי המרבי הקבוע בחוק.



גם עונשי המאסר שהוטלו על הסרסורים נמוכים בהרבה מכפי שמאפשר החוק. העונש הממוצע שהוטל על סרסורים שהורשעו בסחר בנשים היה ארבע שנות מאסר - רק רבע מהעונש המרבי הקבוע בחוק (16 שנות מאסר). העונש החמור ביותר שהוטל בשנה שעברה היה 13 שנות מאסר. פרקליט המדינה הנחה לבקש מבתי המשפט להטיל על כל סרסור שהורשע לשלם פיצויים לנפגעת העבירה.



יו"ר ועדת המשנה לסחר בנשים, ח"כ זהבה גלאון (מרצ), אמרה בתגובה לנתונים, כי "על הממשלה לדאוג להגנתן של הקורבנות ולקבוע בחוק פיצויי מינימום". היא גם מתחה ביקורת על בתי המשפט, שהחליטו בכמה מקרים להטיל על הסרסורים קנסות כספיים המועברים לקופת המדינה ולא לקורבנות העבירה. לדבריה, "יש להבטיח שכסף שיופקע מעברייני סחר בנשים יועבר במישרין לקורבנות, ולא לידי קופת המדינה".



הנתונים גם מצביעים על ירידה בשיעור תיקי הסחר בנשים המסתיימים בעסקת טיעון. לפי הנתונים, ב-2005 הסתיימו 40% מהתיקים בעסקת טיעון. העבר היה שיעור עסקות הטיעון גבוה יותר, והדבר עורר ביקורת מצד ועדת החקירה הפרלמנטרית למאבק בסחר בנשים.