הקרב בין רשתות השיווק עובר לזירה הביתית

ומה קורה בהיבט הנדל"ני? "נכון לעכשיו נגמרו השטחים הגדולים. יש גבול לכמה קניונים או פאואר סנטרים עוד יקימו כאן, והביקוש עכשיו הוא לשטחים עירוניים", אומר שחטר. "הרבה מאוד שכונות נבנות היום ללא מסחר. גישה זו בולטת בבאר שבע, נתניה וראשון לציון - ואז פתאום מתחילים לחפש שטחים לפתיחת סופרמרקטים כי אין. הקבלנים לא רוצים לבנות מסחר, כי זה מוריד את ערך הדירות שיש מתחתן סופר, והרשתות נאבקות למצוא שטחים. מבחינת בעלי הנכסים, הם יעדיפו להשכיר את השטח לרשת גדולה ומבוססת, גם אם המחיר נמוך יותר, מאשר לאדם פרטי שעלול לפשוט את הרגל אחרי חצי שנה".



תמיר בן שחר מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר סבור כי עתיד המסחר הנמצא במרכזי הערים. "גדלנו מהשוק למינימרקט, לחנויות בקניונים ולפורמטים הענקיים של 12 אלף מ"ר", הוא מסביר. "לכל פורמט יש אורך חיים מוגבל, ואני מאמין שהגענו לקצה הישורת. בכל עיר יכולות להיות שלוש עד ארבע חנויות גדולות ואני מאמין שאנחנו לקראת מיצוי הפוטנציאל".



בן שחר, שמייעץ לרבוע הכחול, טוען כי פוטנציאל שוק הסופרמרקטים בישראל הוא 40 מיליארד שקל בשנה (2 מיליון משקי בית כפול הוצאה ממוצעת של 1,650 שקל בחודש) - או 3.3 מיליארד שקל בחודש. לדבריו, שני שלישים מהקניות נעשות במרכזי הערים. "מסקרים שערכנו עולה כי רק 35% מהנשאלים קונים בחנות הנתפסת כזולה, והשאר מוותרים על המחיר לטובת הקירבה והנוחות. למעשה, הרשתות המאורגנות תופסות רק חצי מהשוק ויש להן לפיכך הרבה לאן לצמוח - יש שווקים ויש מינימרקטים שאפשר לקחת מהם נתח שוק", אומר בן שחר. "אני צופה שהשוק הולך לשני הקצוות - יהיו חנויות גדולות או one stop shops (בהן ניתן למצוא הכל) ולכל רשת יהיו שני פורמטים - גדול וקטן".



התפישה לפיה לכל רשת יהיו שני פורמטים מעלה את השאלה האם יש הצדקה לשופרסל להפעיל שלוש תתי רשתות. שופרסל ביג מפעילה 30 סניפים, והיא ממותגת כ-one stop shop.



בימים אלה משדרגות ומסבות הרבוע הכחול ושופרסל בעיקר סניפים קיימים בתוך הערים. כרגע עדיין מוקדם לדעת האם מדובר במהלך קוסמטי של מיתוג מחדש בלבד, או שמא נראה פתיחה של סניפים חדשים של סופר סנטר ושופרסל שלי במרכזי הערים, תהליך שישנה עוד יותר את המפה.



אם זה יקרה, את המחיר ישלמו - כמו תמיד - בעלי המרכולים הקטנים.