ללא תחרות: ראובן שיף נבחר להחליף את עופר מנירב כנשיא לשכת רואי החשבון

אתמול מונה רו"ח ראובן שיף לנשיא לשכת רואי החשבון בישראל. שיף, 56, נשוי למיכאלה ואב ל-4, נבחר לנשיא פה אחד לאחר שלא נמצא מי שיתמודד מולו על התפקיד. נשיא הלשכה הפורש, עופר מנירב, מסיים את דרכו בלשכה לאחר שתי קדנציות, משום שלא ניתן לכהן בתפקיד הנשיא יותר משתי קדנציות. שיף נמנה עם ידידיו הקרובים של מנירב, ושימש במשך כמה שנים כממלא מקום הנשיא וסגנו. "אני מאותה סיעה של מנירב. אנחנו עובדים יחד כבר 20 שנה", אמר אתמול שיף ל-TheMarker. אי לכך, לא צפויים זעזועים יוצאי דופן בהתנהלות הלשכה, ובפרט לאור העובדה כי מנירב מתכוון להמשיך ולמלא תפקידים בלתי פורמליים בלשכה. שיף הוא שותף מנהל במשרד שיף-הזנפרץ ושות', בין עשרת המשרדים הגדולים בישראל.



לטענת מקורבי שיף, הבחירה ללא הצבעה אינה מעידה על פגמים בהליך הדמוקרטי בלשכה, אלא מצביעה על כך שמדובר במתמודד שמקובל על כל רובדי המקצוע - משרדים קטנים כגדולים. בתום המינוי התפנתה הלשכה, המציינת 75 שנה להיווסדה, לחגיגת המינוי החדש ולפרידה ממנירב. החגיגה נערכה במסגרת ארוחת צהריים מפוארת בהאנגר 11 בנמל תל אביב, אליה הוזמנו אישי משק וממשל בכירים. בין הבכירים שכיבדו את האירוע בנוכחותם היו השרים איתן כבל, אופיר פינס ומאיר שטרית. גם מנהל רשות המסים, ג'קי מצא, ויו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי, נכחו באירוע, ואפילו היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לא נפקד.



הפורש האחרון מהמרוץ היה רו"ח דורון קאופמן (47), שביכר להתחיל בלימודי תואר שני בתכנון ערים ואזורים בטכניון על פני המשך ההתמודדות. גם קאופמן נמנה עם קבוצת מנירב, שהולכת יחד כבר 12 שנים, והוא כיום תומך נלהב של שיף. קאופמן אישר אתמול בפני TheMarker כי להבדיל מלשכת עורכי הדין, בלשכת רואי החשבון אין אופוזיציה מסודרת. לדבריו, אין מחלוקות המפרידות בין רואי החשבון. קאופמן ימשיך בתפקידו כיו"ר מרחב תל אביב בלשכה.



בנאום המינוי שלו יצא שיף נגד כוונת הממשלה שמבקרי רשויות ימונו על ידי הרשויות עצמן. לדבריו, נורמה כזו, בניגוד למצב השורר כיום שבו משרד הפנים בוחר את מבקרי הרשויות, והם מגישים לו את דו"חותיהם הכספיים, תיצור תלות של המבקר במבוקר.



שיף הוסיף כי הלשכה בראשותו תפעל לסייע לתושבי הצפון שנפגעו במלחמה. לדבריו, "לשכת רואי החשבון תסייע בייעוץ לשיקום הכלכלי של האזורים שנפגעו". לדעתו, למרות הנזקים הכלכליים של המלחמה, אין להעלות מסים, ויש להקפיד ולבצע את הרפורמה להפחתת מס על יחידים וחברות. לדברי שיף, כדי להימנע מהעלאת מסים ניתן לעשות שימוש בעודפי הגבייה של מסים, וכן ניתן להתיר את הרסן ולהגדיל את שיעור הגירעון עד לשיעור של 3% מהתוצר.



שיף התריע על השחיקה בשכר הטרחה של רואי החשבון. לדבריו, הדבר מביא לפגיעה באיכות הביקורת, ועל כן שינוי מגמה בעניין זה הכרחי. "מתן תמורה נמוכה לעבודת הביקורת מעודד עיגול פינות, חלטורות וטאטוא מתחת לשטיח", אמר נשיא הלשכה החדש.



שיף ציין כי לשכת רואי חשבון בישראל, כארגון חשוב במשק, מחויבת לסייע לאזרחי המדינה ככל יכולתה. "לי לא היה ספק עד כמה חזק ומחויב הציבור שלנו לחברה. פשוט, ראיתי את זה בקרב החברים שלנו בלשכה בפעילות הקהילתית שאנו מקיימים בבתי ספר ובמקומות נוספים ברחבי הארץ", אמר.



שיף אמר אתמול ל-TheMarker כי בכוונתו לפעול לכך שלשכת רואי החשבון תהיה מעורבת יותר בקביעת האג'נדה החברתית של ישראל. "נפעל לכך שלמוסד הביקורת וראיית החשבון יהיה יותר say בענייני כלכלה, חברה, חקיקה כלכלית ובכל נושא בעל התייחסות כספית".