קלדניות בתי המשפט הוכרו כעובדות מדינה

מאת חיים ביאור

לאחר ארבע שנות מאבק, שהחל באסיפות מחאה ובשביתות והמשיך בהתדיינות משפטית, הוכרו אתמול הקלדניות המועסקות בבתי המשפט באמצעות חברות כוח אדם כעובדות מדינה. תוקף פסק הדין, שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, הוא למפרע מיום הגשת התביעה, ביוני 1999.

משמעות הפסיקה היא שההסכם הקיבוצי החל לגבי עובדי בתי המשפט יחול על הקלדניות, ושוועד עובדי בתי המשפט ייצג גם אותן במו"מ על השכר. הפסיקה תקפה לגבי הקלדניות שכבר מועסקות בבתי המשפט, אך היא לא תחול על הקלדניות החדשות שיתקבלו לעבודה בעתיד. בהסתדרות מודים שפיצול זה עלול ליצור שני מעמדות של קלדניות בבתי המשפט - מחד, עובדות מדינה ומאידך, עובדות המועסקות דרך חברות כוח אדם.

יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, שלמה שני, אמר אמש כי "החלטת בית הדין מבטלת עיוות צורם שגרמו המעסיקים, מכיוון שלא ניתן יהיה עוד להעסיק עובדים במשך חמש שנים ויותר תחת הכותרת של 'עובדים סוג בי"ת'". שני העריך שפסק הדין יעודד קבוצות עובדים נוספות, המועסקות במשך שנים באמצעות חברות כוח אדם, לפעול בדרכים ארגוניות או משפטיות כדי שיוכרו כעובדים ישירים של הארגון. בעיה זו נפוצה במיוחד במגזר הציבורי.

גם עו"ד נחום פינברג, המתמחה בייצוג מעסיקים, צפה אתמול אפשרות שתקדים הקלדניות יוביל לפסיקות דומות. לדבריו, "התופעה של כוח אדם זמני לא קיבלה במשך שנים טיפול נכון מצד ההסתדרות, שחתמה על הסכמים קיבוציים עם חברות כוח אדם כדי לזכות בדמי טיפול אירגוני".

פסיקתה של השופטת ורדה וירט-ליבנה ניתנה אתמול בתום דיונים שארכו שנתיים בתביעתן של חני אבני-כהן, המועסקת מאז 1994 כקלדנית בבית משפט השלום בתל אביב, ושל ההסתדרות הכללית נגד המדינה ונגד חברת כוח האדם או-אר-אס, שבאמצעותה הוצבה אבני-כהן לעבודתה בבית המשפט. בית הדין התבקש להכריע מיהו מעסיקה של הקלדנית. השופטת וירט-ליבנה ציינה ש"אין זה מן המקרים הברורים להכרעה, אלא דווקא מן המקרים הגבוליים, כאשר טענותיו של כל צד הן כבדות משקל".

אבני-כהן, שיוצגה על ידי עורכי הדין אבי ניסנקורן ורן קידר מההסתדרות, ניסתה בעדותה במשפט להמעיט בערך הקשר שיש לה עם חברת או-אר-אס. היא טענה כי קיימים יחסי עובד-מעביד ישירים בין קלדניות בתי המשפט לבין המדינה, כאשר חברת כוח האדם משמשת אך ורק כצינור להעברת כספי המשכורת.

מנהלת אזור השרון באו-אר-אס, חבצלת חתוכה-אייש, שיוצגה על ידי עו"ד אפרת בירן, העידה, כי בניגוד לדברי אבני-כהן, נושאים הנוגעים ליחסי העבודה (כמו העלאת שכר לקלדניות, פיקוח משמעתי, פיטורים, שינויי הצבה, נהלים הנוגעים לשעות העבודה, חובת דיווח על היעדרויות ונוהל קבלת מפרעות שכר) נקבעו על ידי חברת כוח האדם. לנוכח זאת, טענו נציגי או-אר-אס ונציגת פרקליטות המדינה, עו"ד רחל שילנסקי, כי חברת כוח האדם הינה חלק אינטגרלי ביחסי העבודה של קלדניות בתי המשפט, ולא רק צינור מתווך להעברת המשכורות.

פסק הדין של השופטת וירט-ליבנה מפרט את התנהלותו של מאבק הקלדניות בשנים האחרונות: ב-1997 פתחו הקלדניות בערוץ הידברות ישיר עם הנהלת בתי המשפט, בעיקר בנוגע לתנאי שכרן; ב-1998 הן שבתו בדרישה שתיקבע טבלת שכר אחידה לכל הקלדניות בישראל; עד 1999 הן עדיין לא דרשו להכרה כעובדות מדינה, אך עם זאת, בשנתיים האחרונות פתחה ההסתדרות במגעים עם המדינה - בין אם במו"מ ישיר ובין אם באמצעות הליכי הגישור שהחלו בעקבות הגשת התביעה הנוכחית. מטרת מגעים אלו היתה להוביל להכרה בקלדניות כעובדות מדינה מן השורה וקביעת תנאי עבודתן המתחייבים מתוקף מעמד זה.

בנוסף לכך, קבעה השופטת כי בשנתיים האחרונות מתבררים נושאי השכר ותנאי העבודה של הקלדניות ישירות בין הנהלת בתי המשפט לבין ההסתדרות או לבין הוועד שהקלדניות הקימו, וזאת ללא מעורבותה של או-אר-אס, או תוך מעורבות חלקית בלבד של החברה.

לדעת השופטת, או-אר-אס היא אמנם מעביד בפועל ואינה עוסקת רק בתיווך בין המדינה לבין הקלדניות, ואולם בנושאים חשובים, המבטאים את הקשר האישי שבין העובד למעביד, אין לחברת כוח האדם כל מעמד. "חברת כוח האדם אינה יכולה לקבוע אלו עובדים היא תקלוט ותעסיק עם זכייתה במכרז של בתי המשפט", קבעה וירט-ליבנה. "היא מחוייבת להשאיר את העובדים שהועסקו באמצעותה בבתי המשפט גם אחרי תום המכרז וכוחה להשפיע על תנאי השכר של הקלדניות מצומצם ביותר. ה'קשר האישי' של הקלדנית עם מקום העבודה אינו קיים ביחס לחברת כוח האדם, אלא כלפי הנהלת בתי המשפט. וכאשר אין קשר אישי בין העובד לבין חברת כוח האדם, אין להכיר בחברת כוח האדם כמעסיקה", כתבה השופטת וירט-ליבנה בהכרעתה.

יו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ (עם אחד), אמר אתמול כי הוא רואה בפסק הדין הישג חשוב למאבק ההסתדרות נגד חברות כוח האדם ולמען יכולת ההתאגדות של הקלדניות. לדבריו, הפסיקה מבהירה שיש לשים סוף ליחסים המעוותים בשוק העבודה. "מי שחשב שאפשר לעקוף את התיקון לחוק קבלני כוח אדם על ידי תופעת 'הדלת המסתובבת', לפיה מפטרים את העובד לפני תום תשעה חודשים להעסקתו כדי שלא יהפוך עובד מן המניין במפעל ה'סופי', קיבל מכה הגונה", אמר פרץ.