אין כמעט נער או ילד בישראל שלא יודע כיצד להוריד מהרשת במהירות סרטים, מוסיקה וספרים ללא תשלום. אבל יש מי שחושב שחינוך נכון יכול לסייע במניעת הבעיה. שלשום התקיים אירוע ההשקה של תוכנית חינוכית חדשה שמטרתה הקניית ידע לתלמידי תיכון ישראלים בנושא זכויות יוצרים וקניין רוחני. את התוכנית יזמו המרכז לערכים בעסקים (עמותה ללא מטרות רווח מירושלים), שגרירות ארה"ב בישראל וחברת פייזר, שהשקיעה כמה עשרות אלפי דולרים בשנה בשלוש שנים האחרונות. אליהם הצטרפו משרדי החינוך והמשפטים ומיקרוסופט ישראל שהקצתה לנושא סכומים דומים לאלה שהשקיעה פייזר בשנה האחרונה.
מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, דני ימין, אומר ל-TheMarker כי חוקי זכויות היוצרים בישראל מיושנים ואפילו החוקים החדשים שמונחים בכנסת לא מתאימים לעולם הדיגיטלי של ימינו. "על אף שיש בחוק זכויות היוצרים החדש דברים טובים, הוא לא נותן כיסוי מספק", אמר ימין. "אם ישראל לא תקיים אותה רמה של הגנה על הקניין הרוחני כמו ארה"ב ואירופה יהיו כאן הפרות רבות של זכויות יוצרים" אמר, אך הוסיף כי מיקרוסופט ופייזר אינן מאוימות גם אם החקיקה לא תשונה.
חוקי ההגנה על זכויות יוצרים בארה"ב (DMCA) ובאירופה (EUCD) מחמירים מאוד ביחס לחוק הישראלי. בישראל הורדת קבצים מאתרי שיתוף לשימוש אישי ללא הפצתם מחדש אינה גוררת עונש - בניגוד לארה"ב, בה אזרחים שהורידו קבצים, גם לשימוש אישי בלבד, נשפטו ונקנסו בעשרות אלפי דולרים.
באחרונה הגישה סיעת מרצ הצעת חוק בנושא שיתוף קבצים באינטרנט, האוסרת הורדה והעלאה פיראטית של קבצים המוגנים בזכויות יוצרים. ואולם לפי החוק החדש ניתן יהיה להקליט לדיסקים או למחשב קבצים שנרכשו באופן חוקי ומיועדים לשימוש אישי, בעוד בארה"ב הדבר אסור. חוק נוסף בנושא זכויות יוצרים שמונח על שולחן הכנסת אינו מסדיר רישום של זכויות על ידי גוף ממלכתי כלשהו, כפי שנדרש במספר מדינות אחרות.
בשנים האחרונות הכניסה ארה"ב את ישראל ל-Watchlist - רשימת מעקב אחר מדינות בהן יש הפרות רבות של קניין רוחני, ומאז אפריל 2005 נמצאת ישראל ברשימה מחמירה של מדינות המחייבות מעקב מיוחד, ה-priority watchlist. שגריר ארה"ב בישראל, ריצ'רד ג'ונס, הביע צער על כך שהחקיקה הישראלית הרחיקה את ישראל מהחקיקה במדינות המפותחות.
ג'ונס הדגיש כי גורמים העוסקים בזיוף ובגניבת קניין רוחני עוסקים גם בפשע מאורגן, טרור, הלבנת הון וסמים, וזהו אחד הנושאים המרכזיים בעיני הממשל האמריקאי. ג'ונס אמר כי הוא מקווה שהחוק הישראלי יתאים את עצמו לחקיקה הקיימת במדינות המפותחת (ה-OECD), והעריך כי ניתן לשקם את מעמד ישראל בתחום תוך שיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי.
התוכנית החינוכית מיועדת לתלמידי תיכון ישראלים והוכנסה לתוכנית הלימודים של כ-80 אלף תלמידים, מהם כ-1,100 ייבחנו על סוגיות אתיקה בבחינות הבגרות. לדברי מנכ"ל פייזר ישראל, תומס זוראן, החברה רואה חשיבות בחינוך והטמעת המודעות בקרב בני נוער גם אם לא תביא לשינוי משמעותי. למרות האינטרס הברור של חברות כמו פייזר ומיקרוסופט לחנך לשמירה על הקניין הרוחני שלהן, הסביר ימין כי זו יוזמה ישראלית מקומית שלא הוכתבה מהמטה העולמי של החברות.
נציגת משרד החינוך, חנה ויניק, הוסיפה: "אין ניגוד אינטרסים בין תעשייה לחינוך, אף אחד לא ירצה להשקיע במדינה שאזרחיה לא מכבדים את תחום זכויות היוצרים".
"החקיקה הישראלית בתחום זכויות היוצרים הרחיקה את ישראל מהמדינות המפותחות"
אורה קורן
7.9.2006 / 10:05