הקרנות השקליות - סופה של כל בועה להתפוצץ

יולי היה אחד החודשים הקשים ביותר לענף קרנות הנאמנות השקליות הארוכות. איגרות החוב השקליות בריבית קבועה לטווח ארוך, השחרים צללו ביולי בשיעורים חדים של 3%-4% והשפיעו באופן חד על תשואותיהן של הקרנות. הקריסה החדה במחיריהן של האג"ח השקליות הארוכות והעלייה בתשואותיהן לרמה של 7% (בתחילת החודש היו התשואות בשחרים הארוכים 6.3%) משקפים את הסיכון שמייחסים כיום המשקיעים, יותר מתמיד, להשקעה זו.

פער התשואות בין האג"ח הארוכות (7%) לריבית בנק ישראל (6.3%) נובע מהסבירות הגבוהה לעצירה בהורדת הריבית, או כפי שרמז זאת באופן די ברור בשבוע שעבר נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, לעצירה מוחלטת בתהליך הפחתת הריבית. למעשה, התשואה הגבוהה כפי שמשתקפת כיום בשחרים הארוכים, חוזה אפילו מהלך הפוך של עלייה בריבית המוניטרית.

העלייה בתשואות בשחרים הארוכים והירידה החדה במחיריהם גררה החודש את הקרנות השקליות הארוכות לתשואות שליליות, חלקן תשואות שליליות חדות מאוד. תעשיית הקרנות השקליות מהווה את חלק הארי בתעשיית קרנות הנאמנות בישראל, שהיקפה מסתכם בכ-60 מיליארד שקל. חלקן של הקרנות השקליות בתעשייה זו הוא 75% (כ-45 מיליארד שקל) וחלקן של הקרנות השקליות הארוכות - הקרנות שמתמחות באפיקי השקעה לטווח ארוך - הוא רב. הבנקים הגדולים נחשבים לברונים בתעשייה זו. תעשיית הקרנות של בנק הפועלים מתרכזת בחברות ניהול הקרנות פ.ק.ן ולהק. חברות ניהול קרנות הנאמנות פסגות ופיא הן בבעלות בנק לאומי, ובנק דיסקונט מנהל את נכסי קרנות הנאמנות באמצעות חברת אילנות. גם לשני הבנקים האחרים, הבינלאומי והמזרחי, יש דריסת רגל בתעשייה זו באמצעות חברות ניהול הקרנות דיקלה ועמדה, בהתאמה.

גם הברוקרים הפרטיים ידעו לנצל את התפתחות תעשיית הקרנות השקליות, שצמחה במחצית הראשונה של השנה בשיעור חד של 30% כתוצאה מזרימת כספים עצומה בסך של 13 מיליארד שקל לתעשייה זו, והפעילו בצורה אגרסיווית את מערכות השיווק והמכירות שלהן. מערכות אלה איפשרו גם להם ליהנות מנהירת הציבור לאפיק השקלי ולנגוס בנתח משמעותי ברווחים. הבנקים וחברות הברוקרים - ששיווקו מתחילת 2001 את הקרנות השקליות בצורה אגרסיווית כאפיק סולידי בעל סיכון מופחת, המתאים בעיקר לאותם משקיעים שונאי סיכון שחוששים להשקיע את החסכונות שלהם (שלמענם עמלו שנים רבות) באפיקים מנייתיים מסוכנים - הוכיחו למשקיעים בחודש האחרון שבצד הסיכוי שקיים בקרנות השקליות כדאי שיתחילו להפנים גם את הסיכון הקיים בהשקעה זו.

מסתבר שרווחי הון בשחרים הארוכים זה לא משהו שניתן להשיג לעד. מנהלי ההשקעות שסברו, אולי כחלק מהנהירה לאפיק השקלי וההתלהבות סביבו, שהתשואות הולכות דווקא לכיוון ה-5.7% (כלומר, שמחירי האיגרות צפויים עוד לעלות ולספק להם עוד ועוד רווחי הון) - די טעו. וכשם שסופה של כל בועה להתפוצץ, כך גם סופה של הבועה השקלית. המשקיעים בקרנות הנאמנות השקליות די נדהמו אתמול כשפתחו את עיתוני הבוקר ונוכחו לדעת כי ביולי ספגו הפסדים קשים בקרנות השקליות; הפסדים שכיווצו בצורה משמעותית את הרווחים שהשיגו בתחילת השנה. כך לדוגמה, אילנות שקלים עתיד בניהול חברת אילנות דיסקונט רשמה ביולי תשואה שלילית של 0.61%. נכסי הקרן מוערכים ב-2.6 מיליארד שקל. בעבור המשקיעים הקטנים מדובר בהפסד משמעותי של 6,100 שקל בחודש בהשקעה של מיליון שקל.

ירידה חדה יותר בשיעור של 0.92% רשמה ביולי קרן פסגות שקלית פלוס, המנהלת נכסים בסך 800 מיליון שקל. הצניחה החדה בתשואת הקרן בחודש האחרון כיווצה את תשואתה מתחילת 2001 ל-4.86% בלבד. פיא שחר שקלים ארוכים, גם היא מבית היוצר של בנק לאומי , שסך נכסיה מסתכם בכ-2 מיליארד שקל, הסתפקה ביולי בירידה מתונה יותר של 0.68%.