קרנות הפנסיה: מי הכי טובה - ואיך היא עשתה את זה?

65.7% התשואה של מיטבית בחמש השנים האחרונות - תשואה נומינלית לאחר ניכוי דמי ניהול (נטו) - היא של 66%, כלומר תשואה שנתית ממוצעת נטו של 10.6%. אמנם בדירוג התשואות מיטבית מדורגת שלישית, אבל אפשר להבחין בקלות כי התשואה שלה בפועל זהה לקרן המדורגת שנייה (עדי). עם זאת, היא גוברת בדירוג על עדי, בשל עדיפותה בתחום הסיכון.



ב. מנצחות המשנה בדירוג - עדי ומקפת



שתי קרנות פנסיה נוספות הניבו בפועל תשואה זהה לזו של מיטבית. אלו הן קרן עדי של חברת הביטוח הראל, וקרן מקפת של חברת הביטוח מגדל. לכולן תשואה מצטברת של כ-65% בחמש השנים האחרונות. ההבדלים בין שלוש הקרנות מתבטאים בעיקר בחשיפתן לסיכון, והסיכון של עדי ושל מקפת גבוה במידה רבה מזה של מיטבית, ולכן הן מנצחות משנה בלבד בדירוג.



ג. הסיפור המדהים של יובלים



הביצועים של קרן הפנסיה יובלים מצדיקים לכאורה את התואר של מנהל הפנסיה הטוב בישראל: תשואה של 80% מעמידה אותה הרחק מעל לטובים שבמנהלי קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי המנהלים גם יחד. המנצחים בדירוג הביטוח והגמל, שפירסמנו כאן בפברואר, הגיעו ב-2005-2001 לתשואה מצטברת של 70% לכל היותר - כלומר, מי שחסך לפנסיה דרך קרן יובלים צבר חיסכון גדול ב-6% מכל חיסכון פנסיוני אחר בישראל.







ד. הסיכון של יובלים



אז מדוע אנחנו מתלבטים בהכרזה על יובלים כמנצחת הדירוג? כי יש מחיר לתשואות המדהימות שהניבה יובלים - רמת הסיכון שבה פועלת הקרן גבוהה מאוד. אפשר לומר אפילו מפחידה. התשואה החודשית של יובלים תנודתית מאוד ועוברת בקלות, חודש אחרי חודש, מעליות חדות לעליות קלות (ואולי אפילו להפסדים) - דבר שמתבטא בסטיית תקן עצומה של התשואה החודשית, 2.5%. זאת רמת סיכון כמעט כפולה מזו של הקרן, קופת הגמל או ביטוח המנהלים המסוכנים ביותר אחריה.



מכיוון שהקרנות מנהלות את החיסכון שלנו לפנסיה, חשוב לשקול את רמת הסיכון של התיק. רק תארו לעצמכם שדווקא בשנה שבה אתם צריכים לצאת לפנסיה - אחרי 40 שנות חיסכון - התיק המסוכן שלכם סופג הפסד של עשרות אחוזים.



בדרך כלל יש קשר בין תשואה לסיכון, וסיכון גבוה מאפשר להשיג תשואות יותר גבוהות. קשר זה מחדד את השאלה, כיצד צריך לבחור קרן פנסיה: לפי התשואה שלה או לפי הסיכון? התשובה לכך אישית - כל אחד צריך לבחור מה חשוב לו יותר. אבל יש גם מדדים כלכליים המסייעים לבחירה. המפורסם שבהם הוא מדד שארפ, שמשקלל בין שני הנתונים, ומבהיר אם התשואה שקיבלנו הצדיקה את הסיכון.



התשובה של מדד שארפ לגבי יובלים היא: לחלוטין לא בטוח. הסיכון של יובלים כל כך גבוה, עד שלמרות התשואה הפנומנלית, הקרן צונחת למקום השישי (שלישי לפני הסוף) בדירוג של מדד שארפ. כלומר, לא בטוח שעודף התשואה הצדיק את עודף הסיכון, ולכן, לפי מדד שארפ יובלים אינה קרן זוכה. כל חוסך לפנסיה יצטרך לבחור מכאן לפי איזה דירוג הוא בוחר את המנצח שלו - דירוג התשואה או דירוג מדד שארפ.



ה. פערים עצומים בתשואה המצטברת בין המנצחים למפסידים



קיים פער עצום של 34% בתשואה המצטברת בין פסגה - שדורגה אחרונה עם תשואה של 36% - לבין יובלים, שדורגה ראשונה עם תשואה של 80%. במונחי חיסכון לפנסיה, הפער הזה הופך להפרש של 30% בסכום החיסכון לפנסיה.



ו. החשיבות של דמי ניהול



דמי הניהול בקרנות הפנסיה נמוכים במידה רבה מאלה שנהוגים בביטוחי חיים או בקופות גמל. למרות זאת, אי אפשר להתעלם גם בפנסיה מחשיבות גובה דמי הניהול שנגבים מהמבוטחים. כך, בזכות דמי ניהול נמוכים יותר, הצליחו הקרנות מקפת ומיטבית להניב למבוטחיהן תשואה כמעט זהה לזו של עדי, למרות שלקרן עדי היה רווח גדול יותר על השקעותיה.



ז. סיכון נמוך יחסית לקרנות הפנסיה



בתחום הסיכון, מצבן של קרנות הפנסיה טוב במידה רבה מזה של קופות הגמל ושל חברות הביטוח. שליש מקרנות הפנסיה רשמו סטיית תקן נמוכה מ-1%, בעוד שכל חברות הביטוח וקופות הגמל שדורגו על ידנו בפברואר הציגו פרופיל סיכון גבוה מ-1%. מהבחינה הזאת, קרנות הפנסיה אכן מסוכנות פחות, וניהול ההשקעות שלהן עדיין שמרני יותר. יוצאת הדופן בהקשר הזה היא, כאמור, יובלים, עם סטיית תקן גבוהה יותר מכל חברת ביטוח או קופת גמל אחרת.



ח. ביצועים נאים למבטחים ולמקפת



בניגוד לרושם המקובל, לפיו קטן הוא גם סקסי, לקרנות הפנסיה המובילות את השוק - מבטחים ומקפת - אין מה להתבייש בביצועים שלהן. שתיהן נמצאות במרכז הדירוג של קרנות הפנסיה, גם ברמת התשואות וגם ברמת הסיכון. מכיוון שנתח השוק של מבטחים הוא כ-50% ושל מקפת הוא כ-15% (נכון לסוף 2004), הרי ש-65% מהיקף החיסכון לפנסיה בישראל הניב תשואות בינוניות ויותר, ברמת סיכון בינונית. זה לא רע.



-



מדד שארפ



מדד הבוחן את הקשר בין התשואה של הקרן לסיכון שבו היא הושגה. ערך גבוה מעיד שהסיכון נמוך ביחס לתשואה