הנוכחות של חברות כמו אי.סי.איי, סייפן ונייס בכנס כזה מתבקשת מאליה, מאחר שהן רשומות למסחר בנאסד"ק וחלקן מהן נסחרות גם בתל אביב. גם העובדה שחלק גדול מהפעילות העסקית של חברות כאלה מתרחשת בארה"ב, הופכת את העניין למתבקש. אך לא כך לגבי בנק לאומי ובנק הפועלים, למשל - שני גופים המזוהים לגמרי עם ישראל, עם הכלכלה הישראלית ועם הבורסה באחד העם.
"לא ניתן לדבר היום על אף חברה ישראלית מובילה בלי להתייחס למלחמה, ומאחר שלאומי אחראי לכ-30% מהפעילות הבנקאית בישראל, זה אף ברור עוד יותר", אמרה מאור, אנרגטית כהרגלה. "היציבות הפיננסית של לאומי ושל הבנקים האחרים הוכיחה את עצמה, ואני רוצה להדגיש שהמלחמה אינה צפויה להשפיע על עסקי הבנק. לא צפויה עלייה בחובות המסופקים", אמרה מאור. בנק לאומי אמנם "חיבק" את תושבי הצפון במהלך המלחמה, והציע להם תנאי אשראי משופרים בקמפיין שיווקי עם הרבה פרסומות בטלוויזיה, אבל כמובן שהסיבה לכך היתה כלכלית גרידא - מאור אמרה שהבנק עשה זאת כדי להוריד את רמת סיכון האשראי שלו.
כמו בכל כנס מסוג זה, ההתרחשות האמיתית היתה מחוץ לאולם שבו נערכו המצגות, ובחדרים סגורים שבהם נערכו פגישות "אחד על אחד" בין החברות לגופים שבאו להתעניין בהשקעה. בארה"ב הכללים מחמירים, ולכן קשה היה להשיג מידע על זהותם של גופים מוסדיים שבאו להיפגש עם נציגי החברות. אביבית מנה-קליל, מנהלת מחלקת המחקר של CIBC בישראל, העריכה שכ-20-15 גופים מוסדיים (buy side) הגיעו לפגישות, ושרוב האחרים היו אנליסטים מבנקי השקעות (sell side).
לבנק לאומי, למשל, היו שש פגישות במהלך היום, אחת מהן עם דויטשה בנק. מנחם שוורץ, חשב הבנק, וסדריק אוליבסטון, הממונה על תחום המוסדיים בבנק, אמרו שהמטרה העיקרית שהבנק רצה להשיג באמצעות הכנס היא שגופים אמריקאיים יכירו אותו. בכנסים שנערכים בתל אביב קל למדי להשיג מידע מעבר לזה הנמסר באופן פורמלי, אבל בניו יורק זה סיפור אחר לגמרי - הכל פורמלי ומוגדר מראש, וכדי לחשוף את זהות המשקיעים נדרשת הסכמה מצדם.
בלאומי הסכימו לחשוף במשורה פרטים על הפגישות. שוורץ ואוליבסטון התעקשו לומר שהפגישות לא נסובו סביב עניין המלחמה. "הגופים מבינים שלא תהיה למלחמה השפעה לטווח ארוך. הם מתעניינים רק בפרמטרים כלכליים, ולא צוללים פנימה לגבי בעיות אחרות שאולי מתגלות בישראל כיום. זה לא חלק מהתמונה שהם רואים".
אז על מה כן שאלו את בנק לאומי? "בעיקר על העתיד - מה התוכניות של הבנק הלאה (מאור דיברה על הרחבת העסקים הבינלאומיים על ידי רכישות של בנקים, כפי שנעשה באחרונה עם בנק רומני) ובייחוד על מה שיעשה הבנק עם הכסף שלו בקופה (מאור דיברה על חלוקת דיווידנדים)".
דן אלדר, סגן נשיא בפרטנר והאחראי על קשרי משקיעים בחברה, ראה בכנס דרך נוספת להגיע למשקיעים בארה"ב. פרטנר נסחרת בנאסד"ק, ובכנס קיימה החברה כעשרה מפגשים, חלקם עם גופים מוסדיים. "סביב הכנס היו מפגשים נוספים, וזו הזדמנות להגיע לגופים חדשים שעוד לא מחזיקים במניות של החברה", אמר.
אז נכון שבישראל עולות בחודש האחרון שאלות קשות לגבי תפקודה של ההנהגה המדינית והצבאית, אבל גבוה מעל לטיימס סקוור וברובע הפיננסי בדרום מנהטן, התמונה עמוסה הרבה פחות בפרטים לא מחמיאים. כאן כולם ניסו לשכנע ששום דבר לא השתנה, והם אולי הצליחו, כי גרפים של צמיחת הכלכלה הישראלית ותשואת הבורסה בתל אביב מדברים בעד עצמם. גם נגיד בעל שם עולמי ומבטא אמריקאי עושה את העבודה הרבה יותר קלה עבור הבורסה המקומית ועבור גופים כמו לאומי והפועלים.
פוליטיקאים ואנשי עסקים ניסו להביא להפסקת המסחר בבורסה בימים הראשונים של המלחמה
שירלי יום-טוב
17.9.2006 / 7:48