המפעל הקיבוצי בישראל עבר את השיא, לפחות מבחינה כלכלית, אם לא רעיונית. עם זאת, מסתבר שעדיין יש קיבוצים משגשגים, ולא רק משינוי ייעוד מחקלאות לנדל"ן. הנה קיבוץ מעגן מיכאל, שבנוסף למפעל המעגלים המודפסים, דגי הנוי והרפת, שולט גם על מפעל מוצרי פלסטיקה, צנרת ומוצרי לול משגשג - פלסאון.
הסכם ההעסקה המעודכן של חברי הקיבוץ עם פלסאון, חושף תמונה וורודה מאוד של המשכורות המשולמות במפעל הפלסטיקה שהרוויח במחצית הראשונה של השנה כ-44 מיליון שקל, נסחר בשווי שוק של 971 מיליון שקל, ושמנייתו עלתה מתחילת השנה ב-50%.
מעגן מיכאל מבקש מהאסיפה הכללית של בעלי המניות לאשר את הגדלת המשרות שהקיבוץ מספק למפעל ל-350, בהשוואה ל-265 כיום. פירוט השכר לחברי ותושבי הקיבוץ עשוי להסביר חלק מהרצון להתפיח את מצבת כוח האדם ב-32%, (ביחס לגידול של 17% בלבד במחזור המכירות של החברה במחצית הראשונה של השנה).
כל חבר או תושב הקיבוץ המשובץ במפעל במשרה מלאה של 2000 שעות בשנה - כאלה יש 204 חברים - מקבל עבור שעת עבודה שכר של 91.5 שקל, השקולים ל-183 אלף שקל בשנה. חבר או תושב הקיבוץ שמשובץ במפעל במשרה שאינה מלאה ולפי הצרכים - כאלה יש כיום 61 עובדים - משתכר כ-71 שקל לשעה, שהינם כ-142 אלף שקל בשנה.
המשכורות הנאות של המבוגרים - כ-15 אלף שקל לשנה, מחווירות לעומת התנאים המשופרים להם זוכים בני הנוער העובדים בפלסאון. נער מתחת לגיל 16 העובד במפעל יקבל כ-50 שקל. נער בוגר יותר שעבר את גיל 16 יקבל כ-53 שקל ועלם בן 17 ומעלה ישתכר כ-60 שקל - יותר מפי שלושה משכר המינימום של מבוגרים.
הנהלת פלסאון רשאית להחליט כי העובדים שהקיבוץ מנפק לה אינם מתאימים, אך הנהלת המפעל משופעת בחברי קיבוץ רבים, ונראה שהם יתקשו למצוא פגמים בעבודתם של עמיתיהם חברי הקיבוץ. מעגן מיכאל נותר קיבוץ במובן הישן של המילה ולא הופרט ולפיכך משכורותיהם של חברי הקיבוץ מועברות לגזברות. עם זאת, לפי הערכות מעגן מיכאל אינו שרוי בחובות כבדים, ובהינתן שהוצאות הדיור, החינוך והבריאות אינן עולות כסף, והוצאות המזון מסובסדות, הרי שנראה כי חברי מעגן מיכאל מתברגים בצמרת טבלת השכר הקיבוצית.
הקיבוצניקים ממעגן מיכאל מתברגים בראש טבלת השכר: משתכרים בפלסאון 183 אלף שקל בשנה
עומר שרביט
17.9.2006 / 15:36