הבנק העולמי: הנזק של מגפה גלובלית של שפעת העופות בבני אדם יגיע ל-2 טריליון דולר - 3% מהתוצר העולמי

התפרצות חמורה של מגפת שפעת העופות בקרב בני אדם עלולה להסב לכלכלה העולמית נזק של 2 טריליון דולר או כ-3% מהתוצר העולמי, העריך היום הבנק העולמי, כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס. זאת לעומת תחזית נזק נמוכה באופן ניכר, של 800 מיליארד דולר, שסיפק הבנק בשנה שעברה.



מגפה עולמית של שפעת העופות "עלולה לפי ההערכות שלנו לעלות יותר מטריליון דולר ואולי אף שני טריליון דולר בתסריט הגרוע ביותר", אמר ראש צוות המשימה לשפעת העופות של הבנק העולמי, ג'ים אדמס. מגפת שפעת העופות שפרצה בעשרות מדינות בעולם, ובכלל זה ישראל, גרמה עד כה למותם של לפחות 144 בני אדם ברחבי העולם.



הזן הקטלני (H5N1) של נגיף שפעת העופות אשר עלול במקרה שיעבור מוטציה לקטול עד 150 מיליון בני אדם ברחבי הגלובוס לפי ארגון הבריאות העולמי, התפתח בצפיפות העצומה של משקים מתועשים באסיה, לפי מחקר של הארגון לחקלאות בת-קיימא גריין שפורסם מוקדם יותר השנה.



דו"ח אחר, של מכון המחקר הסביבתי וורלדווץ', הראה כי רפתות ולולי ענק בהם נדחסים מיליוני בעלי חיים בצפיפות, תוך צמצום המגוון הגנטי של החיות ושימוש ברכיבים מהחי במזון לבעלי חיים, גרמו להתפשטות המהירה של שפעת העופות ומחלות כמו הפרה המשוגעת והפה והטלפיים.



שפע ההתפרצויות של מחלות בקרב בעלי חיים במשקים מתועשים בשנים האחרונות חיזק את הביקורת על המחיר הכלכלי, הסביבתי והחברתי הכבד שגובה המגזר, ואשר לדעת המבקרים אינו משוקלל במרבית הערכות העלות-תועלת של הענף.



מחיר הבשר שמקורו במשקים מתועשים - האחראים ל-74% מבשר העוף הנמכר בעולם, ל-68% מהביצים ול-43% מבשר הבקר - אינו מגלם את הנזק הכלכלי שגורמת העמידות הגוברת של חיידקים לאנטיביוטיקה עקב שימוש מוגבר בה במשקים מתועשים, ואת הנזק הכלכלי שגורמות מחלות לב הנובעות מאכילת בשר.



לכך יש להוסיף את חוסר היעילות המובנית של תעשיית המזון מהחי. כשליש מהתבואה בעולם מיועד להאבסת חיות משק, ורק חמישית מכמות הדגנים הנצרכת על ידי בקר נהפכת לבשר ראוי למאכל. ייצור מזון לבעלי חיים גם גוזל אנרגיה רבה, לחימום ולקירור לולים, דירים ורפתות, להובלה של מזון ומים ולסילוק פסולת. האנרגיה שמספק בשר עוף לאדם הצורך אותו מהווה 14% מהאנרגיה החשמלית שהושקעה בהפקתו. כמות המים העצומה המושקעת בתהליכי הגידול והעיבוד של בעלי חיים אף היא לא מגולמת במלואה במחיר של מוצרים מהחי.



מעבר לכך שמשקים מתועשים הם דרך בלתי יעילה, מסוכנת והרסנית לייצור מוצרים מן החי, ניצב גם טיעון שחורג מתחום הכלכלה הקלאסית. מאחורי אריזות פלסטיק מאוירות בפרות ובתרנגולות חייכניות מסתתרים חיים רצופי סבל המסתיימים במותם של יותר מ-300 מיליון בעלי חיים מדי שנה בישראל לבדה. התייחסות ליצורים חיים במונחים של ערך כלכלי בלבד, והגדרת תהליך גידולם האלים כ"ייצור", טומנות בחובן השלכות מוסריות שאותן לא ניתן לתמחר.