ביום שלישי שעבר קיבל בית המשפט של האיחוד האירופי החלטה תקדימית שצפויה להשפיע גם על תכנוני המס של חברות ישראליות. ההחלטה, שיצרה הד גדול וצוטטה בהרחבה בכלי התקשורת, נוגעת לחקיקה בעניין Controlled Foreign Company) CFC) - "חברה נשלטת זרה".
החקיקה היא אחד המנגנונים שאימצו בישראל ובמדינות אחרות בעולם כדי למנוע צבירת הכנסות במקלטי מס, ולפיה, חברות או יחידים שמתאגדים מאחורי חברה זרה שרשומה במקלט מס, לא יחמקו מתשלום מס וימוסו במדינת מושבם. חוקי ה-CFC נחשבים לכלי החשוב ביותר נגד תכנוני מס והם אומצו על ידי רוב המדינות.
הדוגמה הבאה ממחישה את המנגנון: אבי השקיע בחברה בריטית באמצעות חברה שהקים במקלט מס (גיברלטר). הגיע היום המיוחל, והחברה הבריטית הנפיקה מניות לציבור בבורסה של לונדון. כך, באמצעות החברה במקלט מס, אבי הרוויח 10 מיליון דולר ממכירת המניות. לפי חוקי ה-CFC נחשבה המכירה כאילו אבי קיבל דיווידנד, ולכן עליו לשלם מס של 25% (החברה בכל מקרה פטורה) - גם אם הכסף נשאר בחברה ולא זרם לחשבון הבנק שלו ברמת השרון. אם אבי מושך את הכסף, חלה עליו חבות מס בלי קשר ל-CFC. חקיקת ה-CFC באה למנוע מצב של יחידים או חברות שרוצים להשאיר את הכסף בחברה שבמקלט מס, ולכן לא לשלם מס.
הפסיקה מהשבוע שעבר נוגעת לחברה בריטית בשם קדבארי שוופס (יצרנית שוקולדים ומשקאות), שהקימה שתי חברות בנות באירלנד. אירלנד נחשבה למקלט מס, שכן שיעור מס החברות שם היה נמוך והסתכם ב-10%. החברות האיריות היו אחראיות על מימון הקבוצה, ולכן רווחי המימון שהשיגו היו חייבים במס בשיעור של 10%. באו רשויות המס בבריטניה וטענו שמכיוון שמדובר ב-CFC, צריכה בעלת המניות (החברה האם) לשלם מס לפי חוקי המס בבריטניה כאילו קיבלה דיווידדנד (ששיעורו בבריטניה 30%). בדיוק כשם שאבי היה צריך לשלם מס בישראל.
קדבארי עירערו על החלטת רשויות המס, בטענה שהיא סותרת את עיקרון חופש ההתאגדות תחת החוק האירופי. בית המשפט העליון של השוק האירופי קיבל את הטענה בהסתייגות אחת: נקבע, כי ה-CFC נוגד את החוק האירופי, אלא אם כן ניתן להוכיח שמדובר בעסקה מלאכותית גרידא שמטרתה היחידה היא הימנעות ממס. מספיק שיש סיבה עסקית כלשהי כדי לקבוע שלא רק המס היה השיקול.
רו"ח ג'ון פישר, שהוא שותף מיסוי בינלאומי בחברת KPMG סומך חייקין, אומר כי לפסיקה אין אמנם השפעה ישירה על ה-CFC הישראלי, אבל היא עדיין יכולה להיות מעשית עבור חברות המשקיעות בחו"ל. ההשפעה העקיפה היא על חברות ישראליות שיש להן חברות בנות בבריטניה, והחברות מחזיקות בחברה במקלט מס כמו אירלנד או קפריסין. כל עוד הרווח שנרשם בחברה האירית מחולק - לא תעזור הפסיקה. אבל אם הכסף יישאר בחברה האירית, לא חלים חוקי ה-CFC, וישולם המס הנמוך הנהוג באירלנד. זה בניגוד למצב שהיה נהוג עד היום, שלפיו גם כשלא חולק הכסף, היתה החברה שמחזיקה בחברה האירית חייבת במס לפי מדינת מושבה.
פישר אומר כי חברות ישראליות יכולות להרוויח באופן ישיר מההחלטה התקדימית. לטענתו, הפסיקה עוררה הדים בשוק האירופי והיא עשויה להעביר מיליארדי יורו למקלטי מס באיחוד האירופי. באשר לחברות ישראליות, אם למשל לחברה יש עסקים בבריטניה ויש לה שם חברת בת, עליה לשקול כעת להקים חברה נכדה באירלנד או בקפריסין, לדוגמה וליהנות ממס מופחת, כל עוד הכסף לא מחולק. "מדובר בפסיקה מעשית, המאפשרת תכנון מס לגיטימי בנסיבות המתאימות".
פסיקה תקדימית תשפיע גם על תכנוני המס של חברות ישראליות
אפרת נוימן
18.9.2006 / 11:05