מייקל אייזנברג מקרן בנצ'מרק: "אקזיט של 50 מיליון דולר הוא לא אקזיט גדול"

אקזיטים גדולים שייצרו ערך אמיתי למשקיעים צריכים להיות מעל 200 מיליון דולר. זו המסקנה של חברי הפאנל שעסק בטרנדים באינטרנט היום בכנס הג'ורני. בפאנל השתתפו נציגי קרנות הון סיכון כמו סקויה, אקסל, בנצ'מרק, חברת הבנקאות האחים להמן ואריק צ'רניאק, מייסד מטהקפה. "העיתונות קצת אשמה בניפוח הנושא ומתייחסת לאקזיטים בגודל של 60-50 מיליון דולר כגדולים מאוד כשבעצם מבחינת מכפילים לא מדובר בהצלחה מסחררת", אמר מייקל אייזנברג מקרן בנצ'מרק.



"אנחנו בתחילת השינוי באינטרנט שמתבסס בעיקר על ביסוס מודלים עסקיים", אמר שמיל לוי, שותף בקרן סקויה שהתפרסמה כמשקיעה סדרתית בחברות אינטרנט מצליחות כמו גוגל, יאהו, פייפאל ויוטיוב. בישראל השקיעה הקרן ב-6 חברות סטארט אפ בתחום האינטרנט מאז 2005, בניהם אוליב וג'הג'ה - כמות זהה לחברות בהם השקיעה בסין באותה תקופה. נתון זה מציב את ישראל במקום בולט מאוד על מפת האינטרנט. ישראל גדולה יותר בתחום האינטרנט מרוב מדינות אירופה, מבחינת השקעות הון סיכון בכל התחומים, והיא משתווה לאנגליה, אמר ברוס גולדן מחברת אקסל פרטנרס שהנחה את הפאנל.



המאפיין העיקרי של השקעות באינטרנט בשנה האחרונה היא כמות הכסף המועט שדרוש בשלב הראשון. "העלות הראשונה היא אפסית, אמר אייזנברג, "אבל צריך לבנות מוצר שיש לו דרישה אמיתית בשוק". כל חברי הפאנל הסכימו כי חברות רבות מפתחות שירותים חוסרי דרישה שבסיס המשתמשים שלהם יצטמצם מאוד לאחר שהבאז הראשוני ייעלם. סוג אחר של חברות מפתחות שירותים ומוצרים שמחקים מוצרים אחרים ולא מביאים שינוי גדול מספיק. מצד שני, סכנה נוספת שנובעת מעלות הפיתוח הנמוכה היא הקושי להתמודד עם שאר היזמים בזירה. "יש 100 חברות סטארט אפ חדשים בכל שבוע וקשה להתמודד עם כל היוזמה שמגיחה מכל כיוון", אומר אריק צ'רניאק, ממייסדי מטהקפה.



"הכל עניין של חשיפה", הצהיר אייזנברג. כיום יזמים משתדלים לבנות מודלים עסקיים איתנים כבר בשלבים הראשונים של הקמת החברה, על מנת להימנע מפיתוח שירותים שלא יכולים להרוויח כסף, כפי שקרה בתקופת הבועה. אייזנברג דווקא טוען כי הנושא הזה לא השתנה מאז ימי הבועה, "ברגע שמגיעים גולשים לאתרים, הם נשארים ואפשר לבנות סביבם מודל עסקי".



נושא החשיפה הועלה גם על ידי דייויד קוסטמן מהאחים להמן שטען, כי למרות החשיפה הזהה כמעט של אזרחים לאינטרנט בארה"ב ובקוריאה, אחוז הגולשים שמבצעים סחר מקוון בקוריאה גדול בהרבה. קוריאה היא אומנם המדינה בעלת אחוז החדירה הגבוה ביותר בעולם של אינטרנט בפס רחב, אך בניגוד לארה"ב בה רק 2% מהגולשים מבצעים סחר מקוון, בקוריאה עושים זאת 30%. "השוואה של ההוצאה הקוריאנית גם בארה"ב היתה יוצרת פוטנציאל מכירות של 1.2 טריליון דולר בשנה", אמר קוסטמן.